ברק בכר מודה לאוהדים. צילום: העמוד הרשמי של הפועל באר שבע

בכר בלב גם כשכואב: מאמן שהביא 3 אליפויות לב"ש היה יכול לחלצה מהמשבר

מאמן הפועל באר שבע פורש בשיאה של תקופה מטלטלת בקבוצה, אבל גם עכשיו אסור לנו, האוהדים, לשכוח לו את ההישגים המרשימים שחתומים על שמו

מאת ארנולד נטאיי

זה לא השבוע הכי טוב שעבר על הפועל באר שבע בשנים האחרונות. בתוך פחות משבוע קפטן הקבוצה מאור מליקסון ומאמן הקבוצה ברק בכר שהיו לסמלי שלוש האליפויות האחרונות הודיעו על עזיבת הקבוצה. זה קורה לקראת פתיחת חלון ההעברות של חודש ינואר ובמידה רבה טוב שכך. אם זה היה קורה ברגעים הקריטיים של העונה אפשר היה לומר שהמערכות בקריסה.

בכר הוביל את באר שבע אחרי 40 שנה של יובש במדבר לשלוש אליפויות סוערות ופורצות דרך שיישארו חקוקות בליבן של כל אוהד ואוהדת של הקבוצה. אחרי שלוש שנים שבהן אלישע לוי בנה את הקבוצה והפך את באר שבע לקבוצת צמרת לגיטימית, הגיע "ברק ביום סוער" – לאחר שבאר שבע הפסידה בגמר גביע. הדעות של האוהדים היו חלוקות. מצד אחד, אלישע לוי הרי בנה את הקבוצה, ומצד האחר, בכר, מאמן צעיר בן 36 בלבד, הגיע עם פוטנציאל גדול אבל עם רזומה קטן של גביע יחיד בקריית שמונה.

עם בכר עברנו לאצטדיון המפואר טוטו טרנר בצפון מערב העיר, שנמצא ברחוב וסרמיל, שם שלכל אוהד מזכיר את וסרמיל המיתולוגי וסיפורו. במהרה שכחנו את התשתית הרעועה והעמודים באמצע שמסתירים את המשחק באצטדיון הקודם ומזל שכך כי הקבוצה של ברק בכר הייתה תאווה לעיניים, זה היה כמו לשבת בקונצרט של בטהובן.

הקשר בין בכר לבין האוהדים היה עוצמתי כמו שלא היה פה בחיים. כן, אני יודע שאני אוהד צעיר יחסית, אבל ברק בכר הוא מאמן שלעולם לא יישכח פה. מי עוד יבוא לכאן וכבר מהעונה הראשונה שלו יסדר לנו אליפות אחר אליפות בכזאת צניעות ותשוקה. עד שהגיעה העונה הזו ששברה את האוהדים וכנראה גם את ברק עצמו.

הביקורות של הקהל היו מוגזמות: למאמן שהוביל את הקבוצה לכל כך הרבה הישגים, מגיע הצ'אנס להוכיח את יכולותיו ולהוציא את הקבוצה מהמשבר שהיא נכנסה אליו לפחות עד סוף העונה מבלי שישרקו לו בוז על חילופים או בוז על תוצאות. זה לא מכבד לא אותנו ולא את המועדון.

אוהדים רבים כתבו שצריך לסיים את הקשר בין בכר לבין הקבוצה, אבל עכשיו כשהודיע על פרישתו כולם כותבים "חבל שהוא עזב" ו"מה נעשה". תרצו או לא, אתם האוהדים אחת הסיבות. נכון שהשנה לא הצלחנו, וגם בשנה שעברה לא. אבל גם לא נכשלנו – סיימנו מקום שלישי. ולעונה הזאת יש עוד זמן, אני מאמין שבכר ביחד עם הצוות המקצועי וההנהלה היו יכולים לצאת מהמשבר הזה.

לאורך השנים הייתה תחושה שבין תושבי באר שבע לבכר קיימת אהבה אמיתית וכשיש אהבה לא נפרדים. כמו שזוגיות טובה לא קורסת בגלל ריב קטן. אין סיבה שבאר שבע וברק בכר ייפרדו, וגם אם "הזוגיות" עלתה על שרטון יש דרך יפה לסיים את הדברים, לא בנתק ממושך בגלל התוצאות.

הפועל באר שבע שלנו לא אלופה כנראה כבר שנה שנייה ברצף, אבל אם ניזכר איפה היינו לפני – משחק ליגה לקראת סוף העונה נגד מכבי נתניה והמפסידה יורדת ליגה – בנס שרדנו. היום אנחנו מקום רביעי, זה לא סוף העולם. איפה מנצ'סטר יונייטד? מקום חמישי כבר כמה עונות ברצף. אני לא מתכחש למציאות, חלק גדול מהמצב של הקבוצה הוא באשמתו של בכר וכמובן שגם השחקנים ומכירת שחקנים על ידי ההנהלה ויחד עם זאת, טעויות קורות.

מאמן שהביא שלוש אליפויות ברצף היה יכול גם להוציא את הקבוצה מהמשבר שיצר. אין דבר כזה שפעם הוא טוב ומביא אליפויות ואחר כך כשמפסידים אז הוא מאמן גרוע. חבל מאוד שהגענו למצב שבו איבדנו את בכר, במיוחד כששוק המאמנים כזה "פורה". אסור לשכוח לבכר את ההישגים המפוארים שלו: שלוש שנים, שלוש אליפויות, אפס הפסדים בבית. טרנר הפך למבצר מוגן תחת הנהגתו של בכר שהוביל את הקבוצה אל הקרב. השחקנים היו ממושמעים וידעו בדיוק מה הם צריכים לעשות על המגרש והתוצאות היו בהתאם. מלבד הליגה הישראלית, הפועל באר שבע תחת בכר עשתה גם חיל בלתי יאמן באירופה. מי היה מאמין שבאר שבע הקטנה שכמה שנים לפני נאבקה על אמצע טבלה בליגה הלאומית, תנגן על הכינור הכי גדול באירופה: מוקדמות ליגת האלופות והליגה האירופית.

ניצחנו קבוצות רבות במסע באירופה, לא סתם קבוצות – אימפריות. ניצחנו את אולימפיאקוס ועוד רבות אך המשחק שאזכור לכל חיי הוא הטירוף נגד אינטר בטרנר. האיצטדיון היה מלא עד אפס מקום. אני זוכר את עצמי ביציע הדרומי כשהיה 2-0 לאיטלקים, האוהדים מסביב אומרים אחד לשני: "בסדר, מה ציפיתם, זאת אינטר זו לא קבוצה בליגת העל, זאת אימפריה". אבל השחקנים של באר שבע עלו בחצי השני באטרף ובדקה האחרונה של המשחק הקבוצה עלתה ל-3-2 וברגע הזה כולם בכו והשתגעו מרוב אושר. אני באופן אישי הייתי על סף התקף לב. אני לא יודע מה בכר אמר לשחקנים באותו רגע אבל זה כנראה היה חתיכת משפט מוטיבציה שיכול היה לעזור לקבוצה גם במשבר הנוכחי.

כל אוהד של באר שבע צריך להודות לבכר על המסע הפנומנלי שעבר עם הקבוצה. על ההצלחות, הריגושים, הבכי והכאבים, על הכול. אני מאחל לבכר הצלחה בכל דרך שילך ובכל קבוצה או נבחרת שיהיה. ואנחנו האוהדים – בואו נהיה מלוכדים. נתמוך בקבוצה ללא עוררין לא משנה מי המאמן. אני באופן אישי מקווה שברדה יקבל את המושכות למרות שזה נשמע תסריט דמיוני. הפועל באר שבע הייתה לפני, הפועל באר שבע תהיה אחרי אבל הכי חשוב: "הפועל בלב, גם ברגע הכי כואב" – את זה לא אני אמרתי, אלא אתם.

אודות מערכת ספירלה

מערכת ספירלה
אתר חדשות ומגזין שמופעל על ידי הסטודנטים במסלול עיתונות במכללת ספיר. יש לכם סיפור בשבילנו? כתבו לנו במייל, פייסבוק או טוויטר. חשאיות מקצועיות מובטחות.

המלצת קריאה

אם להשתמש בשפת מתנגדי ה-5G, מחאתם היא "קשקוש בלבוש"

ללא הוכחות לטענות המוחים נגד פריסת הדור החמישי של הקליטה הסלולרית, המטרה שלהם אחת - לזרוע פאניקה בציבור מבולבל | דעה