עדי אסף, פעילה בעמותת מגמה ירוקה. צילום: זאב גירש

כל יום הוא יום כדור הארץ במשרדים של עמותת "מגמה ירוקה"

"ידעתי שהעולם מתחמם, אבל לא ממש התחברתי", מספר ליאל בירן. אך אז הגיעה תפנית בחייו, שלאחריה החליט להתנדב ב"מגמה ירוקה". והוא אינו היחיד

לעיסוק באיכות הסביבה ומשבר האקלים הגיע ליאל בירן כמעט במקרה. "עבדתי בחברה שעסקה בפרסומות באינטרנט. מה שנקרא תרבות הצריכה – לדחוף אנשים לקנות עוד ועוד דברים, שאת רובם הם לא צריכים בכלל. כשהגעתי לשם זה נראה היה לי עולם מרתק", הוא מתאר. "ידעתי שהעולם מתחמם, אבל לא ממש התחברתי. לא ממש הייתי שם". לדבריו, באותן השנים החל לטייל בטבע, ולהכיר את הבעיות הסביבתיות שיש בעולם יותר לעומק. "גם מתוך שיקולים כלכליים, עברתי לנסוע באופניים וברכבת לעבודה במקום במכונית. הבנתי שלא רק שאני חוסך כסף ועצבים של פקקים, אני גם תורם לסביבה כי אני פולט פחות".

משם, הדרך הייתה קצרה לפעילות בעמותת "מגמה ירוקה" – שמגדירה עצמה ארגון שטח אקטיביסטי לקידום נושאי סביבה בישראל. במסגרת העמותה, מוביל בירן פעילות חברתית ולוביסטית להוצאת ישראל מפרויקט צינור הגז המתוכנן בינה לבין אירופה. "הגז הזה מזיק במיוחד", מסביר בירן. "הוא דומה לפחם. אוהבים פה במשרד האנרגיה לדבר על מעבר מפחם לגז נקי וירוק אבל הגז הזה גרוע לפחות כמו פחם".

ליאל בירן

ליאל בירן בהפגנה מחוץ לבית המשפט העליון, בחודש פברואר. צילום: מגמה ירוקה

לצדו של בירן בעמותה פועלת גם עדי אסף, בת 26, סטודנטית לפסיכולוגיה ולפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. מאבקה של אסף מתמקד בהטמעת לימודי משבר האקלים במערכת החינוך המקומית, לצד הובלת מאבק אנשי השכונות הוותיקות בבאר שבע נגד בניית מגדלים מנותקים מהמרחב העירוני.

"אירועי צוק איתן גרמו לי להבין שבמדינה שלנו צריך לעשות דברים קצת יותר רציניים מבחינה חברתית בשביל להשיג שינוי", היא אומרת. "כדי להצליח להשיג דברים ולהניע תהליכים צריך לעשות אותם ביחד ולהשיג כוח ציבורי. אחד השינויים שנדרשים פה הוא בנושא הגנת הסביבה, ובמגמה ירוקה זה בדיוק מה שאנחנו עושים. זה הצדק האקלימי שכולם מדברים עליו".

גילי בן דור

חברה נוספת בארגון היא גילי בן דור, בת 32 מתל אביב. במשך שמונה שנים היא ניהלה מסעדות שף, אבל צפייה בסדרה התיעודית "המפרץ" – שמתארת את הסכנות הנובעות מהמפעלים המזהמים במפרץ חיפה – טלטלה את עולמה. בן דור נטשה את התחום הקולינרי והפכה למארגנת קהילתית במגמה ירוקה, תפקיד שבו היא מגייסת עשרות פעילים שחושפים לציבור את הנזקים הסביבתיים של תאגידים שמשתמשים בדלקים מזהמים.

"אחרי שראית את 'המפרץ' פשוט לא ישנתי בלילה. כמה ימים אחר כך נתקלתי בפוסט בפייסבוק של ארגון מגמה ירוקה שמחפשים מארגנת קהילתית. בסוף הפוסט הייתה שאלה: 'האם גם לך כואבת הבטן כשמדברים על משבר האקלים?'. זה היה הרגע שבו הבנתי שעם כל האהבה שלי לאוכל, ליין ולאירוח, צריך קודם כל להציל את החיים כאן כמו שאנחנו מכירים אותם, כדי שאנשים יוכלו להמשיך ליהנות מהחיים שלהם. שלחתי קורות חיים, עזבתי את המסעדה שעבדתי בה, ומאז אני פעילה בארגון".

במסגרת תפקידה מלווה בן דור את "מחאת הנוער למען האקלים" –  הסניף הישראלי של המחאה העולמית של נערות ונערים, שהתחילה הנערה השוודית גרטה טונברג ששובתת מלימודים כמחאה על משבר האקלים. "פה בארץ הנערים והנערות שובתים מלימודים בכל יום שישי, כמו בכל המדינות שבהן התנועה פועלת. חוץ מזה הם מארגנים הפגנות, צעדות ומדברים בוועדות בכנסת", מסבירה בן דור. "אנחנו תומכים בנערים והנערות האלה והתפקיד שלי הוא ללוות אותם במחאות ובהתארגנות. זה ללא ספק הדבר הכי מרגש והכי מספק שעשיתי בחיים שלי".

סגור לתגובות.