כתב חדשות 13 אלמוג בוקר קרא בשבוע שעבר להחרים את סדרת הטלוויזיה “בני אור”, אחרי שצפה ב-35 דקות מהסדרה. זו עוסקת ברחוב בשכונה ב’ בבאר שבע, ולפי יוצריה גיא בלילה ואלעד ביטון, היא מסובבת על אירועים אמיתיים. בסדרה מוצגים חבורת בני נוער שמוכרים סמים לסטודנטים, דוקרים, מעשנים ומקללים כל הזמן. בפוסט אישי, אמר בוקר שרמת האלימות בסדרה גבוהה מדי – וכי הורים צריכים למנוע מילדיהם לצפות בה.
אבל בוקר מתעלם מהעובדה שבני אור היא מה שהיא – דרמת פשע, בדיוק כמו נרקוס ופאודה, סדרות אלימות שאיש לא הרים גבה כשהפכו למיינסטרים. נכון, אמנם בבני אור מוצגים בני נוער, אבל מה לגבי הסדרה “אופוריה”, שבה מוצגים חבורה של תיכוניסטים שצורכים סמים? אז דווקא כולם התלהבו כשהיא נמכרה לחו”ל. ומה עם “בלאקספייס” שמספרת על בני נוער שפרצו לתיכון וירו בחבריהם לשכבה? מדוע רק בני אור סופגת אש, בזמן שסדרות אחרות מחליקות בגרון בקלילות?
וזה לא שהפקת בני אור לא נקטה באמצעי זהירות. הסדרה משודרת בערוץ האקשן של יס בשעה עשר בלילה ומוגבלת לצפייה מגיל 18. על שירותי ה-VOD יש אופציה לחסימת הורים, לאינטרנט בנייד ובמחשבים יש חסימות גם כן וישנו “אינטרנט רימון” שמוגבל לאתרים לימודיים בלבד. אין סיבה, עם כל האופציות הקיימות היום לשליטה על תכנים, שילדים קטנים ייחשפו לתוכן לא ראוי לגילם.
אבל מה קורה עם אותם ילדים שבכל זאת נחשפו לתכנים? מעבר לכל ההגבלות שציינתי יש עניין של אחריות הורית. ההורים של אותם ילדים מדימונה למשל (עיר הולדתי), צריכים לגלות אחריות. איך ילד בן 10 נחשף לתוכן כמו בני אור? האם אותו ילד נחשף רק לבני אור? ככה הוא גילה על קיומם של אלימות וסמים בעולם? בתור תושב האזור בעצמי, אני יכול לענות שלא.
https://www.youtube.com/watch?v=CnihyXFQUbA
בסדרה, כמו במציאות, מוצגות סיטואציות של ילדים מקללים, מעשנים, צורכים סמים, צופים באלימות ובפורנוגרפיה, מה שקורה בגיל צעיר יותר מאי פעם. בבית הספר שלי למשל, הייתה “פינת באנגים” קבועה מאחורי השער האחורי, ובפינה אחרת היו קונדומים. כן, הייתי בכיתה ו’ וידעתי מה זה – וידעתי לא להתקרב לזה. כיום אני גר כבר שלוש שנים במרחק דקה וחצי מרחוב בני אור – ואני לא זורק זבל אחרי שמחשיך. כל חבריי שגרים באזור מרכז גילת בשכונה ד’ יעידו שאחרי החשיכה המקום לא רחוק מהתיאורים שלהסדרה, ואפילו ויותר גרוע. זה לא “הנצחת בירת הנגב כעיר של פשע”, אבל כן ב-2001 היו אזורים מפחידים מאוד בבאר שבע וב-2021 עדיין יש.
ועדיין. האם הסדרה גרמה לילד בן 13 לדקור? או לילד בן 12 לפרוץ לבית ספר? כמה באמת אלימות או השפעה סביבתית הייתה לפני? לא אני ולא אלמוג בוקר נדע. אבל השאלה החשובה היא היכן האחריות של ההורים. ילדי שנות השמונים כמו בוקר עצמו ראו WWE ואז WWF, ואני עצמי לא ראיתי את אחי הגדול מפוצץ אנשים במכות בזמנו החופשי. ילדי שנות התשעים ראו את “החבר’ה הטובים”, צפינו באסי וגולן, אחיו העבריין משוחרר, מדברים על סמים בסדרה ששודרה בערוץ הילדים – לא פחות.
אז להטיל את האשמה על יוצרי סדרת דרמת פשע זה להתעלם מהמציאות ולחפש אשמים למצב הדור. כל שחקני הסדרה גינו אלימות בפומבי ואמרו שיש להבין שאין בסדרה גלוריפיקציה של הפשע, וסופם של בני אור לא מזהיר. סדרות המכילות אלימות וסמים צריכות לעלות עם אזהרה וגינוי האלימות – ובני אור עשתה את כל זה. אז מה הסיבה עדיין להמשיך במסע החרם סביבה? למה לא לשבת עם הילדים, להסביר, ליידע וגם להקנות ערכים של איך מתמודדים אם נתקלים בדברים כאלה על המסך ומחוצה לו? לפעמים הכי טוב להבין ששווה לחכות למוסר ההשכל, ושסדרה היא רק סדרה.
