המחלקה לתרבות, יצירה והפקה של מכללת ספיר מצליחה לבסס את נוכחות מגזין התרבות האינטרנטי שלה, “מעמול”, מחוץ לכותלי המכללה וליצור הדים ברשתות החברתיות. דף הפייסבוק “פוליטיקלי קוראת” אף הקדיש לאחרונה פוסט לכתבת הביקורת של תמה ספיר, סטודנטית שנה ג’ במחלקה, על הסדרה “אסירות” של כאן.
“מעמול”, מגזין הדגל של המחלקה, מבקש להאיר בזרקור חדשני נושאים בעולם התרבות שלא תמיד זוכים למקום במיינסטרים הפופולארי. המגזין הוקם במסגרת סדנת “אתר מקוון” כבר באפריל 2011. הסטודנטים עורכים, כותבים ומפיקים את תוכן האתר במהלך שנת הלימודים האחרונה שלהם לתואר במסגרת הסדנה, בהנחייתה של מור דרעי-אלבז.
רגע לפני היציאה לחופשת סמסטר, התיישבתי לשוחח במדשאות המכללה עם שלושה מיוצרי “מעמול” – תמה ספיר, אליזבת דנה ואדיר פינקלשטיין, סטודנטים בשנה ג’ ממסלול כתיבה ועריכת תרבות – לשיחה על התשוקה לתחום ועל העשייה במגזין. הריאיון איתם משיק את סדרת הכתבות החדשה #תכלס, שבמסגרתה ילווה “ספירלה” סטודנטים ממכללת ספיר במהלך הלמידה המעשית שלהם.
המגזין מחולק למספר תחומים כמו ספרות, מוזיקה, טלוויזיה, קולנוע ועוד. בכל אחד מהתחומים שואפים הסטודנטים להבליט את הדבר המיוחד הבא, שעוד לא כתבו עליו ואם כבר כתבו, אז כאן במגזין, הוא נכתב בעיניים צעירות, אחרות, שנותנות זווית ייחודית לנושא. “אנחנו מוצאים נישות ייחודיות וכותבים על דברים מיוחדים, כמו קליפים ארטיסטיים ומגניבים ודמויות יוצאות דופן מעולם התרבות. כל אחד מהסטודנטים, מביא את הדברים שהוא הכי מתחבר אליו”, מסבירה ספיר. לדבריה, הפקת “מעמול” מתבצעת במסגרת התחום המעשי של המסלול: “בשנה ב’ יוצא לאור מגזין מודפס ובשנה ג’ הוא מופק כמגזין און ליין. אנחנו שונים ממגזין ‘ספירלה’, בכך שאנחנו כותבים על נושאי תרבות רחבים שלא קשורים למרחב הסטודנטיאלי בהכרח, מתוך עמדה תרבותית דרומית וצעירה”.
אדיר פינקלשטיין כותב במגזין וגם מנהל את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של “מעמול”. במסגרת קמפיין סיכום שנת 2021 הוא בחר להתמקד בקליפים השווים של השנה: “אני מציג בכתבה קליפים שאולי פספסתם, בין אם זה רביד פלוטניק או נונו, שהיא ממש הפריצה של השנה וחובה להכיר אותה”.
גם אליזבת דנה הגיעה למחלקה בשל אהבתה לכתיבה. “תמיד אהבתי לכתוב”, היא מספרת, “אני אוהבת לכתוב על מוזיקה, תרבות וספרות ארוטית, נושא שאהוב עליי מאוד, שהוקדש עבורו מדור במגזין שנקרא ‘זאת שיודעת’ ועוסק בספרים, אהבה וארוטיקה”. לדבריה התפיסה לגבי ספרות ארוטית היא מוטעית, בייחוד לאחר עידן ה-me too. בדומה לבחירה הלא שגרתית בנושא הקודם, גם הנושא שבחרה לקמפיין בשנה שעברה היה נושא לא כל כך פופולרי בארץ. היא בחרה את נושא המוזיקה הקוריאנית: “בחרתי שתי להקות קוריאניות מפורסמות ומצליחות, ובחרתי דווקא בסגנון הזה כי בארץ לא מספיק מכירים אותו וחבל”.
כחלק מלימודי המסלול, הסטודנטים לומדים גם קורס של ביקורת תרבות, ומתנסים בכך בפועל במסגרת המגזין. “חלק מהעניין של לימודי תרבות, ובטח חלק ממסלול הכתיבה, זה ללמוד לכתוב ביקורת מתוך הכרת התרבות, מתוך ההבנה של מה תרבות עושה לקהל הרחב, לחברה ולתודעה שלנו ואילו מסרים מועברים דרכה”, מסבירה ספיר. “זה לא רק העברת ביקורת של טוב או רע. אדיר למשל מעביר ביקורת על להקת בת שבע מתוך ראייתו המקצועית כרקדן בעצמו, דרך מה שהוא רואה, הוא מעביר במילים”.
פינקלשטיין מספר על הקשרים שנוצרו במהלך ההתנסות המעשית במגזין המקוון: “אנחנו יוצרים בעיקר כל הזמן מגעים. מדברים עם תאגיד כאן, עם דמוקרט TV ופוליטיקלי קוראת. הם מאוד מעריכים את העשייה שלנו. היום יש הרבה יותר חשיפה למחלקה מאשר בשנים קודמות”.
בני ציפר, אחד משני המרצים המובילים את הקורס, מתפעל מהעשייה של הסטודנטים: “לפני 13 שנה קיבלנו החלטה שקורס הכתיבה והעריכה יתקיים בצורה מעשית כמגזין תרבותי, ולא כמגזין סטודנטיאלי, אלא יפנה לקהל הרחב. הסטודנטים כותבים אבל המרואיינים מהעולם התרבותי הרחב. המטרה היא להוציא לאור בסוף השנה כתב עת לכל דבר. רוב הרעיונות שהסטודנטים הביאו השנה הם דברים שלא היו עולים על דעתי בכלל, הם חושבים מפרספקטיבה אחרת עם רעיונות מעולים”.
