WhatsApp Image 2022-12-10 at 3.45.36 PM (1)

הסתערה על הקפיטול: כך הגיעה סטודנטית מ"ספיר" להתמחות בסנאט האמריקני

אודליה מטר, סטודנטית לתקשורת שעדיין מתגוררת בדירת שותפים בבאר שבע, העבירה את הקיץ בוושינגטון כחלק מהצוות של הסנאטור כריס ואן הולן ממרילנד. איך היא הגיעה לשם? מה כללה העבודה שלה? מה היא גילתה לו על הכפרים הלא-מוכרים בנגב? ואיך יתמודד בכיר אמריקני שמעורב במימון כיפת ברזל עם הגילוי שהיא לא מגנה על 100 אלף אזרחים בדואים

השיטה הפוליטית האמריקנית נחשבת לאחת המסובכות בעולם. הצורך להסדיר משטר פדרלי מורכב, שכולל 50 מדינות, אוכלוסייה מגוונת של מאות מיליוני בני אדם, כמות בלתי סבירה של חוקים ותקנות, ובעיקר מיליארדי דולרים בתרומות ותקציבים – פרנס לאורך השנים ספרים, סרטים וסדרות כגון "בית הקלפים" ו"הבית הלבן", שניסו לפצח את היתרונות והכשלים במנגנון הסבוך שבפועל מכריע לא רק לגבי נושאים פנים-אמריקניים, אלא גם בעל השפעה דרמטית על הכלכלה והביטחון של העולם כולו. לתוך הקלחת הזאת, שבמסגרתה מתרוצצים בין היכלי הממשל אינספור פוליטיקאים, עוזרים ויועצים, נחתה בקיץ האחרון אודליה מטר.

מטר, בת 29, אינה אמריקנית אלא ישראלית, ירושלמית במקור שכיום גרה בדירת שותפים בבאר שבע ולומדת בשנה השלישית לתואר ראשון בתקשורת במכללת "ספיר". בקיץ האחרון, בזמן שחבריה התמקדו בפרנסה ובבילויים בארץ, היא ניצלה את תפקידה כרכזת שטח ותקשורת ב"פורום דו-קיום בנגב", וזכתה להשתלב כמתמחה בסנאט בוושינגטון.

"השתתפתי בתוכנית בשם New Story Leadership שבמסגרתה צעירים ישראלים ופלסטינים טסים לארה"ב לספר את סיפוריהם ולקדם מדינה שוויונית", היא אומרת בראיון ל"ספירלה". "במסגרת התוכנית שובצנו בהתמחויות אצל חברי קונגרס, סנאטורים וקבוצות לובי, קיימנו ישיבות עם נציגי ציבור ונאמנו בפני קהילות שונות מהמגזר השלישי, בגלריות ומרכזים תרבותיים, כנסיות, מסגדים ובתי כנסת".

מטר שובצה לעבוד עם כריס ואן הולן, הסנטור הדמוקרטי ממדינת מרילנד. "הופתעתי מכך ששובצתי בלשכה של איש ציבור בדרג כל כך גבוה", היא מוסיפה. "אבל בעיקר הפתיע אותי כמה הוא היה מעורב, כמה הוא ידע על המתרחש בישראל ובפלסטין וכמה הוא היה פתוח לשמוע הצעות ודרכי פעולה מהשטח. הוא חבר בוועדת ההתאמות בסנאט (שאמונה על הענקת משאבים למדינות זרות, ר"ש) ובוועדת היחסים הבינלאומיים, כך שיש לו מעורבות בחלוקת יותר מ-60 מיליארד דולר בשנה לכל העולם. מתוכם 3.8 מיליארד מוקצבים למערכת הביטחון של ישראל ועוד מיליארד דולר לכיפת ברזל".

מטר בוושינגטון. "היחס המתיר כלפי ישראל חייב להשתנות"

ביום הראשון שבו הגיעה ללשכתו של הסנטור ואן הולן היא גילתה כ-30 אנשי מקצוע ולידם עשרה מתמחים שעבדו במרץ בכל תחום אפשרי – כלכלה, סביבה, יחסים בינלאומיים, תעסוקה, יוצאי צבא, תשתיות ועוד. "הרגשתי מאוד קטנה בעולם מאוד גדול", היא מספרת. "כששיבצו אותי בצוות יחסים בינלאומיים והתחילו לתת לי משימות כמו מחקר, סיכום דיונים, תסקירים לסנאטור, שרטוט מכתבים למצביעים ועוד – הבנתי שאני עומדת מול חוויית אינטנסיבית וקודם עליי ללמוד את המערכת מבפנים".

כל אחד מ-100 הסנטורים בארה"ב הוא מן הסתם אדם עסוק למדי. לעיתים יש לו זמן מועט בלבד גם לקרובים ביותר בין העובדים שלו, קל וחומר כשמדובר במתמחים – הזוטרים והאחרונים בשרשרת המזון של הפוליטיקה האמריקנית. אבל מטר זכתה לפגישה איתו באופן יחסית זריז: חברי התוכנית שלה נשאו נאומים בפני חברי קונגרס והיא הזמינה קולגות מהמחלקה ליחסים בינלאומיים כדי שיצפו וישמעו. שעה בלבד אחרי הנאום שלה היא הופתעה לשמוע שוואן הולן מזמין אותה לפגישה אישית.

"הוא השקיע שעה מזמנו היקר כדי להכיר כל אחד ואחת מאיתנו ואפילו להצטלם", היא משחזרת. "כנראה שאשת צוות אמרה לו שכדאי לו להקדיש לי זמן אחד על אחד. זה היה אחד הרגעים המלחיצים בחיי. פתאום חשבתי על זה – מדובר כנראה בדמות הבינלאומית הבכירה שאי פעם אפגוש. זה גם קרה בתקופה לחוצה במיוחד עבור הסנטורים, כי הם עמדו לצאת לפגרת קיץ של כמה שבועות והיו להם עוד המון נושאים להספיק קודם".

מטר הגיעה לארה"ב באחת התקופות הפוליטיות-חברתיות המתוחות ביותר בשנים האחרונות. בזמן שהיא ניסתה למצוא לעצמה מקום בין העובדים והמתמחים במשרד הסנאטור, בחוץ השטח סער: פסק דין של בית המשפט העליון התיר – לראשונה לאחר כ-50 שנה – למדינות לאסור על הפלות בתחומן, ובמקביל קודם חוק שאסר על מדינות להגביל שימוש בכלי נשק. כמה מאות מטרים מהמשרד של ואן הולן התקיימו הדיונים על ההסתערות של תומכי טראמפ על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, אחרי ניצחון ג'ו ביידן בבחירות.

מטר (משמאל) עם הסנטור היהודי ברני סנדרס

כשבחוץ כאוס פוליטי, מטר מצאה עצמה בשיחה צפופה עם הסנאטור ואן הולן. "הכנתי את דבריי ותכננתי שהם לא יעלו על חמש דקות, כי לא עלה על דעתי שהוא יוכל בכלל להקדיש לי זמן", היא מוסיפה. "נכנסתי למשרד, הוא לחץ את ידי ושאל אותי בעצמו על הנגב, הנושא שעליו באתי לדבר. השיחה נמשכה להפתעתי כחצי שעה. הוא העמיק בכל תת-נושא שהעליתי. הוא רצה להבין לעומק את המצב בשטח וגם את סיפורי האישי".

  • מה ביקשת להעלות בפניו?

"כתבתי לו שני תסקירים על הכפרים הלא מוכרים בנגב – אחד על היישובים עצמם, מצב התשתיות והשירותים הבסיסיים בהם, והשני על כך שכיפת ברזל לא מגנה על 100 אלף אזרחים שחיים בכפרים האלה, שחלקם קיימים עוד לפני קום המדינה, חלקם בהליכי הסדרה, וכולם בטווח ירי רקטות מעזה. הוא שאל אותי אילו ארגונים פועלים בשטח שניתן לסייע להם, והבטיח שיגיע לנגב בביקור הבא שלו בארץ".

  • את מרגישה שהשפעת במשהו?

"אני לא יודעת אם השפעתי על מדיניות באופן ישיר, אבל אני יודעת שאחרי זה פנו אליי לא פחות מ-20 נציגים שביקשו ממני מידע נוסף על הכשלים בהגנה על הכפרים הלא מוכרים על ידי כיפת ברזל. בנוסף, הרגשתי שההופעה הזאת, של ישראלים ופלסטינים שמצביעים יחד על הידרדרות ביחס לזכויות אדם ושוויון, גרמה לרבים שם להבין שהיחס המתיר כלפי ישראל חייב להשתנות.

"עצם הנוכחות של פלסטינים ופלסטיניות בין כותלי הקונגרס זה דבר לא מובן מאליו. גופים שתומכים בעיוורון מוחלט בישראל, ללא בקרה, נמצאים שם באופן יומיומי. הגדולים והמתוקצבים מהם הם הלוביסטים האוונגליסטים. הנוכחות של הפלסטינים הייתה נדירה ומשמעותית, ובישיבות ודיונים מסוימים, כשהם הרימו את קולם, הרגשתי שהם יצאו ממצבם השקוף, שלולא היו שם היה ממשיך באין מפריע".

אין תגיות

סגור לתגובות.