מאת ליאור יצחקוב
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה סגרו מוסדות חינוך בישראל את שעריהם והלמידה עברה למתכונת מקוונת באמצעות שיעורי וידיאו. השיעורים מתבצעים דרך תוכנת זום שמאפשרת שיחות וידיאו מרובות משתתפים. אחרי כשבועיים של למידה אונליין ולקראת שבועות נוספים סטודנטים מרחבי הארץ סיפרו ל”ספירלה” על חוויותיהם ממנה.
אוגוסטינה דרניקוב, סטודנטית לתקשורת בספיר, טוענת שהלימודים המקוונים יעילים יותר. “אני חושבת שזה מעולה, חוסך זמן יקר, לא צריך להגיע למכללה, אפשר לעשות דברים במקביל לזה. חוץ מזה, זה גורם לאקדמיה, שלא השתנתה והשתפרה במאות השנים האחרונות, לחשוב פתאום על איך להישאר רלוונטית ומעניינת. האמת שאני אפילו מקווה שזה יישאר במתכונת הזאת בעתיד, כי בחלק מהקורסים אני באמת לא רואה צורך בהשתתפות פרונטלית, רובם יכולים להיות מקוונים”, אמרה.
לקריאה נוספת:
בעיות בחשמל ובחיבור לאינטרנט: סטודנטים בדואים מתקשים בלמידה מרחוק
עם זאת, סטודנטים אחרים סבורים שלשיעור פרונטלי יש את היתרונות שלו. “חסרה לי האינטראקציה הפיזית בין המרצה לסטודנטים בכיתה, היכולת לתקשר פנים מול פנים, לקבל הסברים ממוקדים בעקבות שאלות של הסטודנטים. יש הרגשה של ניתוק וירידה במוטיבציה”, שיתפה קלואה ליבנה, סטודנטית לפסיכולוגיה ממכללת נתניה.
המצב החדש שאליו נקלעו הסטודנטים והסגל זימן לפחות בהתחלה, שלב של ניסוי וטעייה. אתגרי התקופה דורשים מכולם לגלות יצירתיות, אופטימיות, אחריות וסבלנות, במיוחד כשהשיחות נתקעות וחוות הפרעות טכניות. “יש המון בעיות בסאונד שנעלם, הרבה פעמים תמונה נתקעת והכי מעצבן שיש כל הזמן בעיה של חיבורים ואם יש יותר מכמות מסוימת של סטודנטים, האינטרנט קורס”, סיפרה הסטודנטית גל. גל ציינה גם בעיות פיזיות שנתקלה בהן במהלך השיעורים המקוונים: “כל השיעורים בלייב, וזה גורם לזה שנשב המון שעות מול המחשב ונאמץ את העיניים. נהיו לי הרבה יותר כאבי ראש מאז שזה התחיל”.
“לא תחליף ראוי מספיק”
שרון פיסוצנר, סטודנט לתקשורת בספיר, רואה חסרונות ויתרונות ללמידה מהבית. “בגלל שאנחנו נמצאים בבית, ומסביבנו יש מיליון גירויים, הלימודים המקוונים פחות אפקטיביים כי אנחנו מתעסקים בהמון דברים אחרים. במקרה הטוב ההרצאות נשמעות ברקע איפשהו וזה בעייתי, גם אין שום אווירה לימודית מסביב, שזה גם משפיע. אבל אני חושב שהשיטה הזאת ממש נוחה, לא חייבים לקום מוקדם ולנסוע 40 דקות בשביל הלימודים, ולהיות בפקקים ולחפש חנייה. וגם זה ממש טוב שמקליטים את השיעורים, אני חושב שזה צריך לקרות גם בשוטף”, אמר פיסוצנר.
שיעורי הווידיאו בזום נמשכים רק 40 דקות – אם לא מחדשים את השיעור – וכשמדובר במספר גדול של משתתפים (ההגבלה היא עד 100), סטודנטים מעידים שלא נותר הרבה זמן לשאלות ולמענה עליהן. “לנוכח המצב הקיים שיעורים מקוונים זה מעולה, מועיל ושומר על שגרת הלימודים. הבעיה היא שיש כמות גדולה של תלמידים בשיעור, וכשעולות שאלות נוצר קושי לענות תשובות לכולם, מה שפוגע באיכות הלימודים”, מסר דניס גורביץ’ סטודנט למשפטים ממכללת שערי משפט.
גם מאור כהן סטודנט בספיר סבור ש”הלמידה המקוונת היא שיטה נוחה ויעילה בהתאם למצב שנכפה עלינו, אך היא עדיין לא נתונה להשוואה אל מול הלימוד הפיזי. בשיטה המקוונת קשה יותר להשמיע דעה או ביקורת, ההיתקעות מול המחשב והפסיביות מול המרצה גורמת לפעמים לעייפות וחוסר מוטיבציה. בעיקרון אני בעד השיטה בהתאם למצב שקורה בחוץ, אבל בעיניי זה לא תחליף מספיק ראוי”. אין ספק שלמידה מקוונת דורשת מהסטודנטים משמעת עצמית ואחריות גדולה יותר. בהתחשב במצב, אתגר זה צופן בחובו גם הזדמנות גדולה לסטודנטים ללמוד ומרצים להתנסות בדרכים חדשות להנחלת ידע.
