טקס לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל. צילום: סהר חדד

סטודנטיות מספיר ערכו טקס לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל

פרויקט סטודנטיאלי שפועל לתעד את סיפורי העלייה לישראל במפגשים עם הדור הוותיק, ארגן טקס לזכר כ-4,000 יהודי אתיופיה. "שזה לא יישאר רק בחלומות שלי", סיפר אב אחת הסטודנטיות, שעלה לארץ בגיל 16 לבדו

שבע סטודנטיות מפרויקט "כנפי יונה" במכללת ספיר ערכו בשבוע שעבר (שלישי) בסימנטק שדרות טקס לזכר כ-4,000 מיהודי אתיופיה שנספו במהלך המסע וההמתנה לעלייה במחנות הפליטים בסודאן בזמן מבצע משה. בטקס נכחו אזרחים מבוגרים ממוצא אתיופי, שאותן ליוו הסטודנטיות בשנה האחרונה במסגרת הפרויקט.

פרויקט "כנפי יונה" קיים זה ארבע שנים במכללת ספיר ויחד עם היחידה למעורבות חברתית של המשרד הדיקן ותוכנית "סטארט-אפ להצלחה" בבאר שבע, פועל להנגיש את סיפורי העלייה באמצעות מפגשים בין סטודנטים מהקהילה האתיופית לבין הדור הוותיק ותיעוד סיפוריהם.

הפרויקט קם בעקבות הצורך להשמיע ולספר את סיפורם האישי של יוצאי אתיופיה. בעוד רשויות המדינה וארגוני החברה האזרחית משקיעים מאמצים בעיקר בקרב צעירי העדה, ילדים ונוער, יש דור שכמעט שאינו זוכה להתייחסות. לא רק מצד החברה בישראל, אלא גם בתוך קהילת יהודי אתיופיה עצמה.

מתוך הטקס שנערך בסינמטק שדרות. צילום: סהר חדד

הודיה מקוריה, רכזת הפרויקט, שמחה על הזכות שניתנה לה להשתתף בפרויקט "כנפי יונה". "בטקס הבנתי כמה אושר וגאווה זה מסב לקרובים לנו ביותר", שיתפה. "כמה חשוב לשמר ולתחזק את סיפורי העלייה של בני משפחתינו שלא מסופרים. שמחה שגם השנה הצלחנו לחשוף זאת בפני עוד אנשים שלא היו מודעים לכך ולתת להם לחוות זאת יחד איתנו".

אביה של הודיה, הוא סיום (ציון) מוקריה, עלה לבדו לארץ ב-1980 בהיותו בן 16 בלבד. מוקריה רצה לעלות עם משפחתו, אך אמו בדיוק ילדה את אחיו הקטן והמשפחה הייתה צריכה לחכות. אך מוקריה לא היה יכול לחכות. הייתה בו תשוקה עזה לעלות לירושלים, והוא עשה את המסע מסודאן לישראל לגמרי לבדו. לאחר כשלוש שנים בארץ, משפחתו עלתה גם היא. הוא למד ושירת בצה"ל, וכיום הוא מתגורר עם ארבעת ילדיו ואישתו בצפון, ביישוב גן-נר. סיפורו תועד במסגרת פרויקט "כנפי היונה".

לדברי מוקריה האב, הטקס החזיר אותו אחורה ונתן לו את ההרגשה שיש תקווה. "הוא גרם לי לשכוח את קשיי הקליטה שעברנו כי ראיתי את דור ההמשך נכנס וזה גרם לי להתגאות ולהבין שאכפת להם שהכול יישמר ולא יהיה רק בחלומות שלי. וכך גם הילדים ילמדו את ההיסטוריה שלהם וידעו שההורים שלהם מאז ומתמיד שמרו יהדות ולא הפכו אותם כאן ליהודים". למוקריה יש גם מסר לדור הצעיר: "תצליחו ותתגאו במי שהם. כי כמו שהאימא בהצגה אמרה – 'לאן תלכי, שם היינו פלשה (זרים, א"א), פה זה המקום שלך'".

בכניסה לטקס קיבלו את פני האורחים תמונות של האנשים המבוגרים שעלו דרך סודאן לצד ספרונים שסיפרו את סיפור העלייה. את הטקס ליוותה השחקנית והיוצרת חווה טיזזו שהציגה קטעים מתוך סיפור על אם ובת שנע בין שתי מדינות – אתיופיה וישראל. במהלכו רבים בקהל דמעו ונרשמה התרגשות הן בקרב צעירים והן בקרב המבוגרים.

צילום: סהר חדד
טקס לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרך מסודאן לישראל. צילום: סהר חדד

בסוף שנות ה-70 פעילי קהילה ספורים תכננו והחלו את המסע לישראל דרך סודאן. במסע זה נספו כ-4000 מבני העדה, זקנים וילדים, גברים ונשים. לעיתים משפחות שלמות מצאו את מותם מרעב וממחלות. המסע של יהודי אתיופיה דרך סודאן הוא אחד המסעות ההיסטוריים, החשובים והמיוחדים של העם היהודי בכלל ושל קהילה האתיופית בפרט. שזורים בו כיסופים לארץ ציון, שאיפה לממש חלום ישן לעלות לירושלים, לבנות ולהיבנות בה ולהתאחד עם העם היהודי בארצו.

בסוף שנת 2003 החליטה ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות להקים בהר הרצל אנדרטה קבועה להנצחת זכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה. הממשלה קבעה כי טקס ממלכתי לזכר הנספים יתקיים מדי שנה בכ"ח באייר, יום ירושלים.

אודות אנווה אייצ'או

אנווה אייצ'או
בת 26 מאשקלון. ״אין שום ספק שכתיבה וספורט הם הדרך הכי טובה לשחרר את הנפש והגוף". שואפת להגיע למקום הכי גבוה ולהמשיך לכתוב על כל מה שקורה בתוך העדה האתיופית. אם תראו מישהי קטנה בדסק וחיוך ענק אז תדעו שזו אני.

המלצת קריאה

אחרי מעצר הזמר יובל מנדלסון: "פאב שדרות" ייסגר ל-21 יום

בעקבות העימות שנרשם אמש בפאב בין הזמר וחברי להקתו לבין שוטרים, הודיעה המשטרה על סגירה זמנית של המקום. בעלי הפאב: "בשורה עצובה מאוד"