מכללת ספיר (צילום: אמיתי דואק)

בוגרי תקשורת שנטשו את התחום: "אין לי יותר מדי מה לעשות עם התואר"

לצד סיפורי הצלחה בהם מתהדרת המכללה, כמה מבוגרי המחלקה בשנים האחרונות מציגים תמונה פחות ורודה: קושי במציאת עבודה ותנאים לא אטרקטיביים שהביאו אותם לנטוש את החלום להתפרנס מתקשורת. ראש המחלקה: "ברור לנו שלא כל הבוגרים שלנו יעסקו בתחום התקשורת, כמו שלא כל מי שבוגר משפטים עוסק בעריכת דין"

בשלוש השנים שבין 2015 ל-2017 התחילו ללמוד תקשורת במכללת ספיר 373 סטודנטים. כמות כמעט זהה לאלה שבחרו ללמוד עבודה סוציאלית – 371, ולא בהרבה פחות מאלה שלמדו משפטים – 489. שני מקצועות אלו כמובן שונים מתקשורת, שכן מגוון אפשרויות התעסוקה בהם צר יותר. אבל כאן עולה שאלה: במה עוסקים בוגרי תקשורת אחרי סיום הלימודים?

לאורך השנים התגאתה המכללה בלא מעט סיפורי הצלחה: עשרות רבות של סטודנטים שהשתלבו בעמדות מובילות בתחום, הן כעיתונאים והן כאנשי שיווק, דוברות ויחסי ציבור בחברות הגדולות והמשפיעות במשק. אך לצד הסטודנטים שהשתלבו בתעשייה, בין אם בתפקידים מובילים ובין אם כעובדים מן המניין, לא מעט סטודנטים נטשו לחלוטין את המקצוע ולא בגלל שלא רצו לעסוק בו. כמה סטודנטים כאלה שוחחו בשבועות האחרונים עם "ספירלה" וסיפרו מה הביא אותם לנטישת החלום להפוך את התחום בו למדו למקצוע.

עדן אריאלי, בוגר מסלול תקשורת שיווקית שנת 2016, עובד היום בעולם הביטוח. ל"ספירלה" הוא סיפר שהיה מוותר לחלוטין על הלימודים לתואר הראשון. אריאלי טוען שהלימודים לא הקנו לו צבירת ניסיון או ידע אמיתי, אלא ידע תיאורטי יותר. לכן, הוא חש כי לא הייתה באפשרותו להיכנס לתפקיד ניהולי העוסק בקידום מכירות במדיה החברתית. "גם אם הצלחת לחדור לשוק העבודה זה בשכר עבדים", אמר.

"בסופו של דבר הכרתי שם את אשתי ג'סיקה. אז להתחרט אני לא מתחרט", עדן אריאלי (באדיבות המצולם)

"ניסיתי להתברג בתפקידים שונים והמשרות השכיחות במשק הן למשל תקציבאי ש'זוכה' לשכר פעוט שאחרי מסים יוצא פחות מהמינימום. אין לך תנאי העסקה על פי החוק. בחלק מהמקרים אתה נדרש לוותר על תגמול בגין שעות נוספות. נהוג לחשוב שזה בסדר שצריך להיות עבד בשנתיים הראשונות ולעבוד כמו חמור מעל 12 שעות ביום כל יום כולל עבודה מהבית ושוב כל זה בלי תגמול".

לדבריו, הוא רחוק מאוד מהדרישות של המעסיקים בשוק. "אני מניח שהשוק לא היה אגרסיבי רק כלפיי, אלא לכל בוגר תואר בתקשורת. התסכול נוצר מההלם. כאשר אתה מבין עד כמה הפער גדול, בין התואר לבין דרישות המעסיקים, בייחוד בעידן האינטרנט שבו כמעט הכול נגיש. אפילו מעסיקים מעדיפים בחלק מהמקרים בוגרים של קורס כזה או אחר שנעשה בכל מיני מוסדות כמו 'הבצפר' (בית ספר למקצועות הפרסום – א"י). תחושה של בזבוז זמן". יחד עם זאת, הוא לא לגמרי מתחרט על הצעד שעשה, "בסופו של דבר הכרתי שם את אשתי ג'סיקה".

"ההרגשה הייתה שיש מי שיחליף אותי ברגע"

ענבר אחינועם פולק, סיימה את התואר במחלקה לתקשורת במכללה בשנת 2015. היא עבדה בתחום שלוש שנים, מתוכן חצי שנה כמתאמת הפקה בחברת הפקות ועוד שנתיים וחצי בחדשות 10 (חדשות 13 כיום – א"י). לאחר מכן עזבה את התחום.

"הרגשתי שאין לי שם לאן להתקדם מבחינת שכר. קיבלתי שכר מינימום, אני גרה ליד חדרה (שעה וחצי נסיעה לכיוון – א"י) וזה פשוט היה לא מספק ולא כיף. ההרגשה הייתה בעיקר שיש מי שיחליף אותי ברגע". פולק עברה לתחום משאבי אנוש, ועובדת כיום בחברת כוח אדם כמנהלת משאבי אנוש וגיוס. "אני מאוד מרוצה ומחכה לבאות", סיפרה ל"ספירלה".

את מתחרטת שלמדת תקשורת?

"כן ולא. לא – כי בזמנו זה היה ה-דבר שעניין אותי. נערכתי לתואר הזה, שיפרתי בגרויות בהתאם לדרישות של המחלקה. אז במבט לאחור עשיתי החלטה שקולה ורציונלית. אבל גם כן – כי אין לי יותר מדי מה לעשות עם התואר כיום".

כחלק מהשינויים שהמחלקה לתקשורת עוברת בתקופה האחרונה כדי לשפר את הפן המקצועי של הלימודים ולהגדיל את הסיכויים של הבוגרים להשתלב בתחום לאחר סיום התואר, הגדילה המחלקה את החלק המעשי בתואר מ-16 ל-40 נקודות זכות. המחלקה גם שילבה בין המסלולים שיווקית ודיגיטל. נוסף על כך, היא מציעה התמחות בענף יחסי הציבור והדוברות, דרך תוכנית SPICE, כבר מהשנה השנייה ללימודים.

אפשרות נוספת העומדת בפני הסטודנטים לתקשורת במכללה היא ביצוע התמחות בגופים גדולים בענף כחלק מפרויקט שנקרא "הדבר הבא" . אין ספק שהמחלקה לא עומדת במקום ומנסה לשפר את עצמה, אך תנאי העסקה ומציאת עבודה הם עדיין אתגר קשה מאוד עבור הסטודנטים לתקשורת.

לא עוסקים אבל לא מתחרטים

יש גם בוגרי תקשורת ששינו מסלול בחייהם, אך לא התחרטו על לימודיהם. יסמין רמון, שסיימה את לימודיה בשנת 2017 במסלול עיתונות, עובדת כיום במשרה מלאה בגני ילדים. "הגעתי לשם במקרה. חיפשתי פרנסה במקביל לחיפוש עבודה בתחום התקשורת, אבל תוך כדי תנועה הבנתי שעם ילדים אני נהנית הרבה יותר מאשר מול המחשב".

"אני באה מתחום של כתיבה, כתבתי ספר וחשבתי שמסלול עיתונות טוב לי. אבל בפועל זה היה בדיוק ההיפך. כיוונו אותנו יותר לחדשות, וזה תחום שפחות מעניין אותי", הודתה. את הסיפוק מצאה רמון בעבודה עם ילדים. "אני רואה את עצמי ממשיכה בתחום הזה ועושה הסבה למקצוע הזה. אני לא מתחרטת שבחרתי ללמוד תקשורת, אבל יכול להיות שבמחלקה לתרבות, יצירה והפקה הייתי פורחת יותר".

רמון הסבירה שייתכן שהבעיה הייתה טמונה בבחירת המסלול. "בדיעבד אני חושבת שברדיו יש יותר חופש יצירתי", אמרה. "כאדם כותב זה מה שהיה חסר לי במסלול. אבל על התואר עצמו אני לא מתחרטת".

א', בוגרת תקשורת שבחרה להישאר בעילום שם, למדה במסלול רדיו וכיום לא עובדת בתחום, אלא במשרד נדל"ן ותיווך. "אני לא מתחרטת – המסלול היה חוויתי, מקום לביטוי עצמי ואפשרות להשמעת הקול. מאוד נהניתי מהלימודים", הסבירה.

"בהתחלה רציתי ללמוד שיווק אבל מיד הבנתי שזה לא מה שמעניין אותי. הביטוי העצמי משך אותי לרדיו. אבל התואר הזה לא משרת אותי בחיים, לומדים בו דברים שהם די כלליים, שלא באמת צריך תואר כדי ללמוד אותם – למעשה התואר בעיני לא ממש פרקטי, הוא נותן יכולות אבל לא יכולות פרקטיות לשוק העבודה הנוכחי".

"לא כל מי שבוגר משפטים עוסק בעריכת דין"

ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת, נשאל על הקושי של הבוגרים שהתראיינו לכתבה במציאת עבודה אחרי התואר. "התואר בתקשורת הוא תואר רחב ומקיף ומכיל בתוכו הרבה תחומים", הסביר. "יחד עם זאת, ברור לנו שלא כל הבוגרים שלנו יעסקו בתחום התקשורת, כמו שלא כל מי שבוגר משפטים עוסק בעריכת דין. אבל זה בהחלט נותן השכלה רחבה להמשך החיים, לא משנה במה הבוגרים יעסקו. זה יכול להיות באופן שבו אתה עומד מול קהל, יכולת לעשות תחקיר, לדעת לראיין, לכתוב ועוד.

"אנחנו עושים הכול כדי להישאר הכי מעודכנים והכי מעשיים ומנסים לתת את הכלים הטובים ביותר לבוגרינו במטרה להכין אותם הכי טוב שאפשר לעולם התקשורת. עולם לא פשוט כמו כל עולם התעסוקה, ויש לנו הצלחות לא מעטות". ד"ר גיגי הסביר ששוק התקשורת חווה לא מעט טלטלות בשנים האחרונות, אך למרות זאת, בעיניו "מדובר במקצוע נחשק וחשוב ואנחנו מאמינים שבוגרינו ייקחו בו חלק חשוב בעיצובו".

"תקשורת זה מקצוע נחשק וחשוב". ד"ר מוטי גיגי (תמונה באדיבות מכללת ספיר)

 

אודות איליה יגורוב

איליה יגורוב
בן 25. בארץ מ-2002. אוהב כדורגל עולמי, אוהד ליברפול.

המלצת קריאה

אחותו של אברה מנגיסטו: "מעצבן אותי שלא עצרו בעדו בגבול"

במלאת חמש שנים לחציית אחיה לרצועת עזה, סיפרה אלמנש מנגיסטו ל"ספירלה" כיצד הרגישה בפעם הראשונה שבה צפתה בתיעוד שלו עובר את הגבול ועל האמונה שיחזור