צילום: Pixabay

ממסיבה של עופר ניסים לאקדמיה – מחקרי הלהט"ב הכי מסקרנים

מושב הלהט"ב והקוויר שהתקיים בכנס הסוציולוגיה במכללת ספיר נתן הצצה לעולם המחקר בנושא

איך קשורה מסיבה של עופר ניסים למחקר אקדמי? איך חוקרים סרט על הומוסקסואליות בהיבטים תרבותיים מגוונים, ואיך מבטאים תחושת שייכות של מי שלא ממוקם בסצנה התל אביבית? השאלות הללו קיבלו מענה בכנס הסוציולוגיה שהתקיים במכללת ספיר בחודש שעבר – במושב שהתמקד כולו בלהט"ב וקוויר.

כנס הסוציולוגיה בספיר – כל הכתבות

המושב נפתח בהרצאתו של ד"ר גלעד פדבה מאוניברסיטת תל אביב בשם "עור סטרייטי, מסכות גאות". במחקרו בחן פדבה כיצד מוצגות דמויות של סטרייטים שמתחזים לגייז בקולנוע הישראלי והעולמי. כך למשל, הוא בחן את הסרט "שושנה חלוץ מרכזי", שבו כדורגלן – שמשוחק על ידי אושרי כהן – נאלץ להתחזות להומו. בסרט זה, אומר פדבה, מוצגת הומואיות כנשיות, אך ישנם גם סרטים אחרים "שמכירים בתרבות הלהט"בית ומייצגים חלקים ממנה בצורה מובחנת". בדוגמה אחרת מראה פדבה כיצד בסרט של אל פאצ'ינו "שוטטות" מוצגים הלהט"בים כבעלי סטייה מינית.

ומייצוגים בקולנוע – לייצוגים במסיבות. משה חג'ג' מאוניברסיטת בר אילן התמקד במחקרו בבחינת הגוף ככרטיס כניסה לחברויות אפלטוניות במועדוני גייז. חג'ג' ערך הבחנה בין סוגי מסיבות שונות בקהילה ודרכי ההתארגנות למסיבות, כצורה של פולחן תרבותי-חברתי. הוא התייחס לשלוש מסיבות: ימי שני בלימה לימה, ה-BEEF וההפקות של עופר ניסים הידוע בקהילה כ"עופרה". לדברי חג'ג', "דרכי ההתארגנות מאפיינות את המסיבה ואת הקהל שנוטה לפקוד אותה". כך למשל, "בימי שני בלימה לימה מדובר באווירה יותר צבעונית עם ברים ושולחנות ישיבה, אווירה של דיבורים ומפגשים חברתיים. מסיבות של הביף מתאפיינות בהופעות צבעוניות יותר מבחינת האוכלוסייה, בעלות אופי מיני מתירני".

המסיבה האחרונה שאותה סקר חג'ג' במחקרו, "עופרה", היא הפקה צבעונית מאוד המושכת אליה להט"ב וסטרייטים כאחד. מכירת הכרטיסים נפתחת כאירוע בפייסבוק והם נמכרים תוך רגעים ספורים. ההכנה לוקחת שבועות של תפירת תלבושות מיוחדות ודיאטות בזק. המסיבות של עופרה מאופיינות במילים "חג עופרה שמח", הן מתחילות ערב לפני ונמשכות יום שלם. חג'ג' ערך ראיונות רבים לפני משבר הקורונה, אך המחקר נקטע בשל סגירת עולם התרבות והבילויים.

פלייר של מסיבה של הביף שנערכה בחסות הקורונה

לא רק תל אביב נמצאת המוקד המחקרים. ד"ר זאביק גרינברג ממכללת תל חי וד"ר סער-קרפ גרשון ממכון ויצמן חקרו את תחושת השייכות של חברי קהילת הלהט"ב שאינם מתגוררים בגוש דן. הם בחנו כיצד בכל זאת נוצרת תחושת קהילתיות באזורי הפריפריה, וסקרו ליינים של מסיבות במועדונים דוגמת "האורווה", "האסם" ו"הרפת".  ד"ר גרינברג סיפר ל"ספירלה" כי "הממצאים הראו שלהט"בים מראים פחות שייכות למקום מגוריהם מאשר סטרייטים באופן מובהק".

לצד זאת, הרצאתה של ליהי רוטשילד נגעה בזכויות להט"ב והאמביוולנטיות במנגנונים הממשלתיים לקידום זכויותיהם. היא השוותה את הזכויות של קהילת הלהט"ב לזכויות חברתיות אחרות כמו זכויות ילדים ונשים, ואמרה כי יש מחסור בפעולה ישירה של הממשלה בנושא – כמו תמיכה ממשלתית בארגוני להט"ב דוגמת "איגי". בכך, הראתה רוטשילד כי למרות שכלפי חוץ נדמה שהחברה הישראלית מחבקת את קהילת הלהט"ב, בחיים הפוליטיים הם נדחקים הצדה. ההרצאה שחתמה את המושב הייתה של גאיה שטיינברג, א-מינית ופעילה חברתית שאף התראיינה למערכת "ספירלה".

סגור לתגובות.