רק לפני כחודשיים שחקנית ופרשנית הכדורגל, אשרת עיני, עשתה שוב היסטוריה: היא הפכה לאישה הראשונה שפרשנה משחק של נבחרת ישראל בכדורגל. זאת, לאחר שבטורניר הגדול האחרון – מונדיאל 2018 – הייתה לאישה הראשונה בתולדות שידורי הכדורגל בארץ שפרשנה משחק בשידור ישיר. נדמה שעיני, שהיא גם פעילה במאבק לשוויון מגדרי בכלל וקידום כדורגל נשים בפרט, מצליחה שוב לבעוט בתקרת הזכוכית בתקשורת הספורט בישראל – ולהוכיח שגם לנשים יש מקום בתחום.
עיני אף השתתפה באופן כמעט קבוע בפאנל הפרשנים של אולפן יורו 2020 שהסתיים בחודש שעבר, פאנל שעד כה בכל הטורנירים הגדולים הנוכחות הנשית בו הייתה דלה מאוד, אם בכלל. בריאיון עם “ספירלה” היא מספרת על מעמד הנשים בתקשורת הספורט בישראל, וכיצד לדעתה אפשר לשנות את המצב כך שיהיו יותר נשים בעמדות של שידור ופרשנות.
כשנשאלה עיני כיצד היא מתארת את העבודה בתחום שבישראל נחשב גברי מאוד, השיבה: “לדבר ולהסביר על כדורגל הוא משהו מאוד טבעי עבורי, אז העבודה עצמה לא מרגישה לי מוזרה. אבל לסביבת העבודה כן יש השפעה”. לדבריה, “מכיוון שמדובר בתחום שרובו ככולו גברי, אני יכולה להרגיש הכי טבעי ולדעת שהדעה שלי מוערכת – ואני יכולה גם להרגיש אאוטסיידרית וחריגה בנוף. רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל שמדברת על הצד המקצועי של הכדורגל”.
מדוע את חושבת שאין מספיק נשים בעמדות שידור ופרשנות בארץ?
“הסיבה לכך נעוצה בזה שספורט עדיין נתפס כגברי בארץ, בטח ענפי ספורט הכדור. וככזה הוא לא רק נשלט על ידי גברים, אלא אישה שעוסקת בו יכול לעשות את זה רק כתחביב ולא להתמקצע. אם נחבר את כל הסטיגמות, המסקנה היא שדעתה והבנתה של אישה בענפי הכדור מוגבלת”.
מדוע לדעתך בחו”ל נפוץ יותר למצוא נשים בתקשורת הספורט?
“מדובר בפער תרבותי. הספורט בישראל נחשב לתת-תרבות, בעוד שבעולם הוא נחשב ערך עליון. יחד עם זאת, בחברה הישראלית נשים מודרות מהמרחב הציבורי – בכוונה ולא בכוונה. ובנוסף קיים גם הפן ההיסטורי: אין הרבה נשים שעסקו בספורט ואין ותק לספורט הנשים בארץ – למשל, כדורגל נשים בישראל קיים רק 23 שנים. לכן אנחנו עדיין לא רואים מספיק ספורטאיות שסיימו את הקריירה ועברו לתקשורת”.
מה לדעתך צריך להשתנות כדי שהמצב יראה אחרת?
“המון, אבל קודם כל, שינוי תרבותי. צריך להפסיק עם ההסללה בבתי הספר ובשיעורי החינוך הגופני ולאפשר לכולם להתנסות בכל ענפי הספורט וגם להתפתח בחוגים וקבוצות מסודרות. צריך לשנות את התפישה התרבותית של ספורט וענפי הכדור בפרט, צריך לפנות לנשים בפרסומים שקשורים בספורט גם כצופות וגם כמשתתפות. וצריך להגדיל תקציבים ולשנות את חקיקה על מנת שנוכל להגיע לשוויון בנושא”.
איך את מנסה לקדם את ספורט הנשים בארץ דרך תפקידיך השונים בתקשורת ?
“אני מקדמת את ספורט הנשים היכן שאני נמצאת – מאחורי הקלעים ובזמן שידור. למשל בתוכנית הספורט הדקה ה-90 של רדיו 90 יש פינה קבועה של דיווח תוצאות משחקי ליגת העל לנשים בכדורגל – משהו שלא היה מעולם – ויש מרואיינות שמגיעות להתארח. גם בערוץ ספורט 1 רכשו לא מזמן את זכויות השידור של הסופר ליג האנגלית וזו הייתה בעצם הפעם הראשונה שהליגה הזו שודרה בארץ. בנוסף, במהלך השידור והפרשנות אני מספקת דוגמאות של ספורטאיות וכדורגלניות – ולא רק כדורגלנים וספורטאים. אני גם משתמשת ברשתות החברתיות כדי לעדכן ולסקר את כדורגל הנשים בארץ ובעולם”.
מה היית ממליצה לנשים שמתעניינות בתקשורת ספורט, והיו רוצות לעסוק בכך?
“פשוט ללכת על זה. יש היום כל כך הרבה דרכים וכל כך הרבה פלטפורמות לעסוק בסיקור ספורט שפשוט צריך להתחיל. אני ממליצה גם לתחזק משתמש ברשת החברתית שמתעסק בסיקור הנושא שמעניין אותן, וכמובן כל מי שצריכה עצה או עזרה אשמח לעזור”.
