”חדשות לילדים” הוא קורס מעשי ומלגתי במכללת ספיר, הנערך על ידי המחלקה לתקשורת בשיתוף היחידה למעורבות חברתית, ובמסגרתו סטודנטים פותחים לתלמידי כיתות ה’ צוהר אל העשייה החדשותית. הסטודנטים במחלקה מלווים תלמידים מבית הספר הרא”ה בשדרות ומבית הספר שער הנגב, הסמוך למכללת ספיר.
ד”ר יובל גוז’נסקי, מרצה בקורס מיומו הראשון לפני כשבע שנים, מספר על החשש הראשוני של הילדים: ”לרוב, התלמידים חושבים שחדשות זה משהו רע. אנחנו מלווים אותם והופכים אותם לכתבים, המבינים מה עומד מאחורי החדשות. הלמידה היא על דרכי הכתיבה והמחשבה מאחורי הנגשת החדשות, תוך מתן דגש לשאלה – האם ראוי לעשות חדשות לילדים?”.
ההשתתפות בקורס מזכה את הסטודנטים לא רק בהזדמנות לחשוף את הדור הבא לעבודה העיתונאית, אלא גם במלגה כספית מטעם היחידה למעורבות חברתית, כאשר הסכום הסופי תלוי בנוכחות הסטודנט במהלך ההתנדבות באחד מבתי הספר שאליהם שובץ.
“חדשות לילדים” נערך במהלך הסמסטר השני של שנת הלימודים. הסטודנטים בפרויקט מלמדים את הילדים איך להכין כתבה עיתונאית – משלב התחקיר המקדים, דרך טכניקות הריאיון ועקרונות בסיסיים של הכתיבה העיתונאית, ועד לעריכה. בתחילת כל שיעור אחד הסטודנטים מסביר לילדים את הכללים בעזרת מצגת – ומשם ממשיכים מיד לתרגול המעשי.
הילדים מתחלקים לקבוצות קטנות, כאשר כל סטודנט מלווה מקרוב 5-4 תלמידים, ועורכים ישיבת מערכת. כל תלמיד מציג רעיון לכתבה, והסטודנט מסייע לכל אחד מהם בכתיבת השאלות, בחירת תמונה, דרך הכתיבה והעריכה. בסוף התהליך אמורים התלמידים לפרסם את כתבותיהם בעיתון המקוון של בית הספר.
ד”ר יובל גוז’נסקי: “בתחילה הסטודנטים התבקשו לכתוב כתבות שקהל היעד שלהן הוא ילדים, ואז אמרתי לעצמי שיש משהו לא הגיוני בזה שרק אני קורא אותן ושהסטודנטים לא נפגשים פיזית עם ילדים, שייתנו חוות דעת”
הקורס אומנם החל לפני כשבע שנים, אך קיבל את צורתו הנוכחית רק לאחר כשנה. ”בתחילה הסטודנטים התבקשו לכתוב כתבות שקהל היעד שלהן הוא ילדים”, נזכר גוז’נסקי. ”ואז אמרתי לעצמי, שיש משהו לא הגיוני בזה שרק אני קורא אותן, ושהסטודנטים לא נפגשים פיזית עם ילדים, שייתנו חוות דעת”. המפגש הראשון בין הסטודנטים לבין תלמידי שער הנגב, שהחל כמעין פיילוט, נחל הצלחה: ”בסוף הפעילות ניגשה אליי מנהלת בית הספר והציעה שנרחיב אותה לקורס מעשי קבוע”.
דוד ביקאיא (27), סטודנט שנה ג’ בתקשורת, מתנדב במסגרת הקורס בבית הספר הרא”ה. “כל שיעור מתחיל עם מצגת – בין אם בנושא חמשת המ”מים, תחקיר או איך מצלמים תמונה טובה לכתבה”, הוא מסביר. “לאחר מכן, כל סטודנט עובד עם קבוצה קטנה של ילדים, במטרה לעזור להם מבחירת הנושא ועד התוצר הסופי”.
ואיך הקשר עם התלמידים?
”אני מרגיש שהעשייה שלנו מבורכת, כי אנחנו נותנים לילדים להתנסות במשהו חדש וחשוב וגורמים לילדים להאמין בעצמם וביכולות שלהם. אני לומד יותר מהם, מאשר שהם לומדים ממני. אני מאמין שהם יישמו את הכלים שהם מקבלים, וישתמשו בהם בעתיד”.
תלמידים המשתתפים בקורס מרגישים חיבור אל הסטודנטים המכוונים אותם בזמן השיעור ואף מעבר לשעות הלמידה. רוני, תלמידת כיתה ה’ בבית הספר שער הנגב, ממליצה לחבריה להירשם לקורס שאינו מוגדר כשיעור חובה במערכת: ”הסטודנטים עוזרים לנו ומדברים איתנו, מתקנים דברים ומעלים את הכתבות שאנחנו עושים לאתר העיתון שהקימו לנו. אני חושבת שכדאי לבחור בשיעור הזה, כי אנחנו לומדים בו דברים חדשים”.
מוזמנים לקרוא גם את הכתבות הקודמות בסדרת #תכלס על מגזין התרבות “מעמול”, על תוכנית הרדיו “מספריים” ועל סדרת הרשת “טיפול טרמפיסטי” .
