“ביטחון מגדרי באקדמיה” – זאת הייתה ההבטחה המרכזית ואולי הסיבה העיקרית לכך ששני אטלי נבחרה בדצמבר 2021 ליו”ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות ב”ספיר”. המכללה ידעה באותה תקופה כמה מקרים שבהם עלה חשד להטרדה מינית, והיו שחשו שהמערכת מטפלת בהם בקלות ראש מבלי לנקוט אמצעי ענישה מרתיעים.
את קמפיין הבחירות שלה ביססה אטלי על הפעילות שלה בתחום: שנה קודם לכן היא הקימה את התא הפמיניסטי של המחלקה למשפטים בקמפוס, והוא רשם כמה הישגים, כולל ביטול הרצאה על “תלונות שווא בגין אלימות במשפחה”. אטלי הצליחה לשכנע שעצם קיומה של הרצאה בנושא מקטין את חומרת האלימות והיקפה, ומייחס חשיבות רבה מדי לתופעה שולית בתוכה.
היא התמודדה בבחירות במטרה מוצהרת לשנות סדרי עדיפויות במכללה ולגרום למערכת להציג אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות. המצע שלה הבטיח שורה של צעדים שיבוצעו מרגע כניסתה לתפקיד: גיוון הרכב הנציבות להטרדות מיניות על מנת לייצר מרחב בטוח יותר למתלוננות; הרחבת סמכויות המערכת, כך שתוכל לטפל גם במקרים מחוץ לקמפוס, וצמצום פערים בין גברים לבין נשים בספיר.
אלא שרצף אירועים שהתרחשו מאז ונסובו על פרשה שבמסגרתה עלה חשד להטרדה מינית מצד מרצה בקמפוס, בשילוב פוליטיקה פנימית בתוך האגודה ובמכללה בכלל, הביאו, כך נדמה, דווקא לפגיעה במאבק שאטלי התחייבה לקדם. התוצאה היא שבמקום למקד את ההתמודדות מול הטרדות מיניות כפי שהובטח, פועלים כיום בספיר שני תאים פמיניסטיים נפרדים המסוכסכים זה עם זה. איך זה קרה?
בבחירות לאגודה ניצב לצד אטלי רוני גרין, אז סטודנט במחלקה לתקשורת, שמונה לאחריהן לסגן יו”ר האגודה. במהלך השנה שעברה הוא קיבל מידע על מרצה שמציע לסטודנטיות בקמפוס לצאת איתו, וביקש ללמוד עליו. הוא פנה למי שכיהנה אז כיו”רית התא הפמיניסטי באגודת הסטודנטים, קורל יצחקי, וזו הפנתה אותו לנציבה להטרדות מיניות במכללה, יהודית מורג. מורג הייתה משוכנעת שגרין פונה אליה בכובעו כסגן יו”ר האגודה, ולכן הציעה לו לפנות ל-ק’, אחת הסטודנטיות שסיפרו על מעשיו של המרצה. היא הניחה שגרין יפעל לשכנע אותה להגיש לנציבות תלונה. בפועל, גרין עשה משהו אחר לגמרי.
הוא לא קישר את ק’ עם מורג, ובמקום זאת השתמש בתוכן השיחות שלו איתה כדי להכין לאתר “ספירלה” כתבה על הפרשה. הוא עשה זאת לכאורה מבלי לעדכן או לקבל אישור מראש מ-ק’, ממורג או מיצחקי, ורק דיווח להן על הפרסום בלילה לפני עליית הכתבה לאוויר. “הוא שלח לי בלילה את ההודעה על פרסום הכתבה”, סיפרה ק’ בשיחה עם יצחקי. “בבוקר שלחתי לו הודעה מתוך חוסר אונים, כי הכתבה התפרסמה בכל מקום בקמפוס וממש נלחצתי מהעניין. הכול קרה מהר. הייתי בסערת רגשות ולא רציתי שייראה כאילו אישרתי לו לפרסם את העדות שלי, כי זה ממש לא מה שקרה”.
גם הנציבה מורג ויו”רית התא הפמיניסטי דאז יצחקי חשו מרומות. מורג סברה שנוצלה לרעה וששיתוף הפעולה שלה עם גרין פגע בפועל בביטחון המגדרי בקמפוס במקום לחזק אותו. יצחקי זעמה כשגילתה שהחיבור שעשתה בין גרין לבין הנציבה נוצל לרעה ופגע באמון שלה מול התא הפמיניסטי.
יצחקי סירבה לעבור על ההתנהלות של גרין לסדר היום. התא הפמיניסטי בראשותה פנה לראש המחלקה לתקשורת דאז, ד”ר מוטי גיגי, בטענה שגרין ניצל את מעמדו ותפקידו באגודה למטרת פרסום ב”ספירלה”. במקביל פורסמו פרטי המקרה בעמוד הפייסבוק של התא, במטרה להפעיל לחץ על המערכת לטפל בפרשה.
גרין פרסם התנצלות, אבל זו נוסחה באופן שלא סיפק את המעורבות. בין השאר הוא כתב בה ש”בפני כל אחת מהמרואיינות צוין שאני סטודנט לתקשורת וכתב בספירלה… חשוב לי להגיש שקיבלתי ‘אוקיי’ ואמירות תודה על ההתעסקות וההעמקה בנושא מצד אותן הבנות”.
הפרשה הייתה יכולה להסתיים כאן, אלא שהמתח שנוצר בין אגודת הסטודנטים לבין התא הפמיניסטי לא שכך. יצחקי טוענת שמאז המקרה היא זכתה לכתף קרה מצד אטלי משום שהעזה לתקוף את הסגן שלה, גרין. לדבריה, היחס הזה הוביל אותה לבסוף להתפטר מראשות התא. “אחרי שחשפנו את הפרשה, הקשר שלי עם שני נותק לחלוטין”, היא אומרת. “היא הפסיקה לדבר איתי באופן ישיר. תקשרנו רק במיילים וגם זה בקושי. כל השיח בינינו התנהל כמו טלפון שבור וההרגשה הייתה שאני קורבן למסע נקמה לא מוסבר. הבנתי שהסיפור הזה מושתק על ידי האגודה, לכן החלטתי להתפטר”.
אטלי ביקשה לחדש מהר ככל האפשר את פעילות התא הפמיניסטי, ולכן היא פנתה לעדן בוסקילה וביקשה שתמלא את מקומה של יצחקי. בוסקילה, שהייתה מודעת להתרחשויות הקודמות, התנתה את הסכמתה בכך שתינתן לה יד חופשית – וכך סוכם. “כששני פנתה אליי היה נתק מוחלט בין התא לבין אגודה כי האגודה לא הייתה מוכנה לקחת אחריות על המעשים של גרין”, אומרת בוסקילה. “אמרתי לה שאני מעוניינת, אבל חשוב לי לדעת שיש לי חופש פעולה מלא. שני אמרה באופן הכי ברור: ‘אין לי או לאגודה כוונה לחזור על הטעויות שנעשו, אני לא תומכת במקרה שקרה עם רוני ואני רוצה לפתוח דף חדש'”.
אלא שגם הפעם, הדברים לא המשיכו להתנהל על מי מנוחות. לקראת תחילת שנת הלימודים הנוכחית החליטה אגודת הסטודנטים לתקצב את התא לשנת הלימודים בכ-4,000 שקל, ולממן הדפסת עלוני פרסום לקידום ההצטרפות לתא הפמיניסטי. העלונים הללו כללו ברקוד שהוביל ישירות לעמוד הפייסבוק של התא, שבו כאמור תועדה ותוארה “פרשת גרין”. כשהדבר נודע לאטלי, היא דרשה מבוסקילה להסיר מיד את הפרסום מעמוד הפייסבוק.
בוסקילה חשה שמדובר בהפרת ההתחייבות לעצמאות שקיבלה כשמונתה לעמוד בראש התא, אבל לא פסלה את הדרישה על הסף, והבטיחה להחזיר תשובה בתיאום עם שאר חברות וחברי התא. אלא שאלה החליטו פה אחד לסרב, בנימוק שמחיקת הפוסטים תגרום עוול למאבק לקידום הביטחון המגדרי בקמפוס.
בוסקילה הציעה לאטלי פתרון חלופי: לפרסם פוסט שמסכם את הפרשה, לפרט את המהלכים שבוצעו בנושא ולהדגיש שמאז יצאו התא הפמיניסטי והאגודה לדרך חדשה ומשותפת. למחרת התקיימה שיחה משולשת בין אטלי, בוסקילה וראש מדור יזמות חברתית, מאי שיימן. בשיחה הובהר לבוסקילה ש”לא ניתן לירוק מהבאר שממנה שותים”, וכל עוד הפוסטים על הפרשה לא יימחקו מעמוד הפייסבוק – האגודה לא תממן את פעילותו של התא.
בוסקילה וחברותיה לא נכנעו, ובחודש שעבר חלה התפתחות מעוררת תמיהה ואחרונה בשלב זה: אגודת הסטודנטים פרסמה קול קורא לאיתור יו”ר תא פמיניסטי חדש, תוך התעלמות מהתא הקיים שממשיך את פעילותו, ולתפקיד מונתה שירה סוויסה. המצב כרגע בספיר משונה למדי: תחת אגודת הסטודנטים של המכללה פועלים במקביל שני תאים פמיניסטים – האחד עם ותק ורקורד של פעילות עשירה, והשני חדש ומתחרה בו. במקום לעבוד יחד כדי לייצג סטודנטיות וסטודנטים הכמהים לשינוי, הפעילות והפעילים עסוקים בענייני אגו.
מאגודת הסטודנטים והסטודנטיות נמסר בתגובה: “מצער מאוד לשמוע ש’התא הפמיניסטי’, שבפועל נועד לקדם נשים, עושה שימוש ציני ובזוי בפעולות בשם הפמיניזם. הלכה למעשה, הוא משמש כלי ניגוח פוליטי של חלק מחברות התא וכתבי האתר, שמעוניינים לפלס את דרכם לאגודה באמצעות הכפשות חסרות בסיס. המטרה היחידה שהן מנסות לקדם היא את עצמן בלבד ולא את נשות המכללה. האירוניה צועקת לשמיים שעה שמי שמובילות את האגודה, אחרי שנים, הן שורת נשים – יו”ר, סגנית יו”ר, גזברית, מנכ”לית החכ”ל וחמש ראשות מדורים, שמהוות כשלעצמן קידום נשים בפועל ולא עוסקות בניצול ציני של סיטואציה כדי לקדם את מטרותיהן הפוליטיות.
“הבהרנו לתא הפמיניסטי שאין לנו כל כוונה לתת יד לפרסומים שיש בהם אמירות שגויות ועובדות שמוכח שהן לא נכונות ושעלולות לעלות לכדי לשון הרע, ולשיח שמלבד להתעסק בזוטות וניגוח האגודה על חשבון נשים אחרות אין בו עניין אחר. התא לא מקיים כל פעילות ממשית לקידום נשים. ככל שתהיה פעילות, נוכל לשתף פעולה עם חברות האגודה מתוך התא”.
ראש התא הפמיניסטי החדש הפועל בחסות האגודה, שירה סוויסה, מסרה בתגובה: “הגשתי מועמדות לקול הקורא, נפגשתי עם אטלי והתחלנו לעבוד. אני לא יודעת מה היה לפני כן. לא היה לי קשר להתנתקות מהתא הקודם. כשהצטרפתי עדכנו אותי שיש עוד תא שפועל במקביל, ואני משאירה את הדלת שלי פתוחה לכל מי שתחפוץ להצטרף. לדעתי כדאי שנאחד כוחות, כי בסופו של דבר לכולנו יש אותה מטרה. אני מתעסקת עכשיו בניהול של פרויקטים כמו נאמנות ביטחון מגדרי, יום האישה, פוליטיקאיות צעירות, מיט-אפים של נשים וקריירה. כל מי שרוצה להצטרף – מוזמנת”.
רוני גרין בחר לא להגיב לכתבה.
גילוי נאות: הכותב איתי דקל היה מועמד לראשות אגודת הסטודנטים במערכת הבחירות הקודמת
