חרף המחלוקת המתעצמת בציבור סביב המהפכה המשפטית שמקדמת קואליציית נתניהו בחודשיים האחרונים, עומדת התאחדות הסטודנטים הארצית מאחורי החלטתה הרשמית שלא לנקוט עמדה או לבחור צד. על רקע זה החליטה קבוצת סטודנטים מ”ספיר” להפסיק את הישיבה על הגדר ולהתניע מחאה בקמפוס. בהודעה שהופצה בסוף השבוע שעבר בקבוצות ווטסאפ של סטודנטים במכללה נכתב: “הסטודנטיות והסטודנטים במכללת ספיר מבינות שאין ברירה וחייבים להשמיע את קולנו בעד הדמוקרטיה”.
אחד ממובילי המהלך הוא אור ברתיני, סטודנט לעבודה סוציאלית בספיר. כבר לפני כשבוע וחצי הוא הגיע ללימודים עם דגל ישראל ביד ולבוש חולצה שעליה הודפס “לוחם חופש” מקדימה ו”דיקטטורה מתחילה – נפש נגמרת” מאחור. הוא הסתובב כך במהלך היום, ואחרי שחבר הצטרף אליו הם תכננו מהלך רחב יותר במכללה.
התוצאה הייתה הפגנת המחאה הרשמית הראשונה בספיר, שהתקיימה ביום שלישי האחרון. כ-30 סטודנטים הגיעו לבושים בחולצות שעליהן מסרים המתנגדים למהלכי החקיקה, מצוידים בזמבורות ובדגלי ישראל, והסתובבו ברחבי המכללה בניסיון לצרף אליהם עוד סטודנטים. הם הפגינו בכמה מוקדים, שהעיקרי ביניהם היה מחוץ לכיתה של ד”ר רפי ביטון, מרצה במחלקה למשפטים, שייעץ לשר יריב לוין והיה חלק מהמעגל הפנימי בדיונים שבהם גובש מתווה החקיקה.
ד”ר ביטון הוא תומך עקבי בחקיקה לשינוי מערכת המשפט בישראל ולתיקון מה שהוא מגדיר כהפרת האיזון הראוי בין הרשויות בישראל. בפאנל משפטי שערך לאחרונה העיתון “גלובס” הוא אמר: “זה שיש אנשים שלא מבינים מה לא תקין פה זה חלק ממה שלא תקין פה. אנשים הולכים להצביע והקול שלהם מנוטרל לחלוטין. יש פה מערכת ששמה את עצמה בעמדת עליונות בלתי מוגבלת”.
עדן בוסקילה, סטודנטית למשפטים בספיר, סיפרה ל”ספירלה” ש”ההפגנה מחוץ לכיתה שבה מלמד ד”ר ביטון הייתה עוצמתית מאוד ובעלת אפקט רב יותר מאשר הפגנה בכל מקום אחר במכללה”.
ההפגנה אושרה על ידי דיקן הסטודנטים אלון גייר. “חיכינו לד”ר ביטון חצי שעה וכנראה שהוא לא רצה לפגוש אותנו”, הוסיף ברתיני. “קראנו לעברו ‘בושה’ ושבג”ץ שומר על כולנו. המחאה שלנו לא מתמקדת ב’ימין או שמאל’ והיא לא נגד בנימין נתניהו או איתמר בן גביר. המחאה שלנו מתמקדת בדמוקרטיה, בזכויות מיעוטים, במשמעות של בג”ץ. החלטנו ללכת על מסר יותר כולל מתוך הבנה של המרחב שאנחנו באים אליו. כעובדים סוציאליים הרפורמה היא חטא לקוד האתי שלנו, לעתיד שלנו ולמה שאנחנו מייצגים, כי אם אנחנו לא נדבר – מי ידבר”.
- איך הגיבו הסטודנטים במכללה להפגנה שלכם?
“יכול להיות שזה לא נוח לאנשים לראות אנשים צועקים במגפון, מתופפים בתופים ומביעים דעה שלא באה להם טוב. במהלך ההפגנה ניגשו אלינו אנשים שהיה להם קשה עם מה שאמרנו. חלקם ידעו להגיב טוב יותר וחלקם גם היו קצת לא נעימים. לנו כמובן חשוב לשמור על התנהלות מכבדת במחאה”.
האם העימות עם סטודנטים שהתנגדו להפגנה אכן התסכם רק בהתנהגות “לא נעימה” כמו שטוען ברתיני? לאחר סיום האירוע שלחה ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית, ד”ר לאה שלף, מייל לסטודנטים ובו טענה: “בעת ההפגנה הושמעו מטבע הדברים גם קולות אחרים. ההפגנה גררה ויכוח חריף שהסתיים באלימות. לזה אני לא מוכנה. זה קו אדום. אני מבקשת מכם שנעשה ככל יכולתנו לצלוח את המשבר תוך שמירה על כבוד והדדיות. אין לנו ארץ אחרת”. את פרטי האירוע האלים שאליו התייחס היא לא שיתפה מפאת חיסיון של המתלונן. בתגובה טענו סטודנטים לעבודה סוציאלית כי לא ברור להם מהו האירוע שאליו היא התייחסה ואיזה קו אדום נחצה.
“המצב במדינה מפחיד אותי וגורם לי לתסכול וכאב”, הוסיפה בוסקילה. “אני מתוסכלת וכואבת את השנאה שמופצת בימים אלה על רקע דעות פוליטיות, גם במכללה וגם מחוצה לה. עצוב שזה המקום שאליו אנחנו מגיעים”.
כאמור, ההפגנה ביום שלישי הייתה ההתארגנות הרשמית הראשונה של סטודנטים מספיר נגד הרפורמה, אבל אירועים נקודתיים התרחשו עוד קודם. בתחילת החודש, במסגרת אירוע הפתיחה של סמסטר ב’, מול רחבת הריקודים והדי.ג’יי, עמדו מרצות ומרצים עם דגלי ישראל ושלטים שעליהם נכתב “בלי דמוקרטיה אין אקדמיה”.
האם המחאה בקמפוס תמשיך ואולי אף תתרחב? לדברי ברתיני: “אני מרגיש שלא מעודדים את המחאה בספיר כמו שמעודדים במוסדות אקדמיים אחרים. מאפשרים לנו להפגין, אבל אומרים לנו ‘אל תפגינו איך שבא לכם, זה קצת בעייתי להפגין ככה’. אנחנו מתכננים להמשיך להפגין כל שבוע בימי שלישי בהפסקה הגדולה במכללה. בשבוע שעבר, למרות הגשם ופרסום דל, הגיעו 30 איש. השבוע יהיה מספר כפול”.
בוסקילה מסכמת: “אני מרגישה שבאופן כללי מכללת ספיר נמנעת מלהביע דעה בנושאים פוליטיים. זה מבאס מאוד במצב שבו הדמוקרטיה תחת איום ממשי”.
ד”ר רפי ביטון בחר שלא להגיב לכתבה.
