שקד אוחיון, סטודנט שנה ב’ לתקשורת המרותק לכיסא גלגלים, נפצע באורח קשה בתאונת דרכים לפני כעשרה ימים, כשחצה כביש בשדרות ונפגע ממכונית נוסעת. במשך ימים ארוכים ומורטי עצבים היה אוחיון מורדם ומונשם. רק בסוף השבוע התעורר והחל לתקשר עם בני המשפחה המודאגים הממתינים ליד מיטתו במחלקת טיפול נמרץ נשימתי בבית החולים ברזילי באשקלון.
חבריו ללימודים של אוחיון, הלומד במסלול רדיו ושידורים דיגיטליים, הוכו בהלם כשנודע להם על התאונה. “הסטודנטים הביעו דאגה ורצון ספונטני לסייע למשפחה בכל דרך שהיא. המצב הרפואי של שקד לא מאפשר ביקורים ולכן נדרשת חשיבה אחרת לגבי דרכי הסיוע למעטפת המשפחתית הקרובה שנמצאת עם שקד כל הזמן”, מספרת ד”ר אלה בן עטר, ראש מסלול מחלקת רדיו ושידורים דיגיטליים במכללת ספיר.
בן עטר והסטודנטים בחרו במחווה מרגשת: משלוחי אוכל יומיים למשפחתו של אוחיון בבית החולים. “אני יודעת מה זה להיות בבית חולים כמלווה של מטופל, ואני יודעת עד כמה זה קשה ומתסכל לשבת בחדרים הקפואים האלה”, אומרת אולה פרידמן (25), שלומדת עם אוחיון ומשמשת כחונכת שלו במסלול הרדיו. “עם כל הכבוד לפרחים, מה יותר מנחם מאוכל במצב כזה?”. בן עטר מספרת שההתגייסות הייתה מרשימה: “כאשר עלה הרעיון, הסטודנטים נרתמו במהירות, חילקו ביניהם את התפקידים ובפועל דאגו שבכל יום תגיע לבית החולים ארוחה חמה”.
החברים ללימודים מספרים בדאגה על הסטודנט המקסים, שנכנס לכולם ללב. “תמיד רואים את שקד יושב בשורה הראשונה בכיתה. השבוע הוא היה חסר מאוד”, אומרת אמנה אבו סכות (21), “התאונה שקרתה לו גרמה לי להרגיש נורא”.
פרידמן משוכנעת שאוחיון יחלים ויתגבר על הפציעה: “הבנאדם הזה הוא חתיכת עקשן. הוא לא כזה שמתמסכן. הוא מראה חוזק ויכולת וזה ראוי להערצה בעיניי. אם שקד לא היה מי שהוא, הוא לא היה מגיע לאיפה שהוא נמצא עכשיו. לאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת קשה מאוד להשתלב בחברה, ושקד הצליח לחדור את כל החומות כי הוא אמיץ. רק אנשים אמיצים יכולים לעשות דברים כאלה”.
ד”ר אלה בן עטר: “המצב הרפואי של שקד לא מאפשר ביקורים ולכן נדרשת חשיבה אחרת”
ד”ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת, מספר לנו כי הוא בקשר יומיומי עם אמו של אוחיון. “המחווה של הסטודנטים במסלול רדיו מעוררת השראה וההורים של שקד מאוד מתרגשים מהמחווה. אנחנו מאחלים בריאות לשקד וחזרה מהירה לספסל הלימודים. אנחנו מתגעגעים אליו והוא חסר לנו בנוף של המחלקה”.
ובן עטר מסכמת: “התארגנות הסטודנטים מהווה ביטוי לערך הערבות ההדדית שאנחנו שמים עליה דגש במסלול רדיו ובמחלקה לתקשורת. בשלוש השנים שבהן לומד סטודנט ברדיו, הרדיו הופך עבורו לבית והמחלקה לתקשורת – למשפחה שנייה”.
