מציאות החיים של תושבי עוטף עזה היא מציאות לא פשוטה, לא למי שגדל לתוך זה ולא לאנשים כמוני ששינו את אורח חייהם התל אביבי לטובת מגורים בקיבוץ ולימודים במכללת ספיר. שמונה חודשים של סבבי ירי בלתי פוסקים וצבע אדום אחד שמרעיד את הלב בכל פעם מחדש // דעה
להיות סטודנט בדואי באקדמיה
היעדר הנגשה בשפה הערבית, לימודים בשפה העברית ומאמרים בשפה האנגלית הם רק חלק מהקשיים עליהם מספרים סטודנטים ערבים-בדואים. חוסר במסיבות ובתרבות פנאי בקמפוס רק מוסיפים לתחושת הזרות
ששון ושמחה: הכירו את בית הקפה החדש בשדרות
האיום החדש על המסעדות בשדרות לא קשור לקסאמים ולא לשריפות. תכירו את “סבא שמחה” – בית הקפה החדש בעיר ובדיוק מה שהיה חסר בה
קולם לא נשמע בכיכר רבין: למה לא מפגינים נגד “טרור העפיפונים”?
המחאה למען שוויון לאוכלוסיית הלהט”ב הציפה את התהייה מדוע אין מי שיזעק את זעקתם של תושבי עוטף עזה. הזעקה צריכה לבוא מאיתנו – הסטודנטים // דעה
ברוכים הבאים לשגרה בנחל עוז
דשא, שמש ובריכה היא שגרת החיים בקיבוץ נחל עוז המנסה להציג עסקים כרגיל, למרות עליית המתיחות בגבול הרצועה. התושבים חוששים מעוד “צוק איתן” שהותיר ברובם טראומה עמוקה – מבט חטוף לשגרת החיים בנחל עוז | דעה
צאו מהבושה: חוף הים מיועד גם לבהירים
בזמן שכולם מחכים לקיץ והולכים להשתזף על החוף, יש מי שמעדיף להישאר בבית ולא להוציא את בגד הים מהארון. צריך לעשות שינוי ולהראות לכולם שאין ממה להתבייש // טור אישי
אתה מנתיבות? עצור, שב”כ לפניך
לגור בנתיבות זה התחדשות, צמיחה ושותפות, אבל כשאתה רוצה ללכת לטקס ממלכתי, הכל משתנה והסטראוטיפים מתחילים לחגוג. הגעת מנתיבות? יופי, תעמוד בצד
סומכים בעיניים עצומות על רשויות החוק? הסדרה הזאת לא בשבילכם
“הודאה מוקלטת”, מבית יוצר של נטפליקס, מצליחה שוב להוכיח כמה הממסד האמריקאי יכול להיות אכזרי ולהפיל בפח אזרחים חפים מפשע על רצח שלא ביצעו. ככל הנראה, הסדרה הדוקומנטרית הכי מטרידה שתראו הקיץ
“בשבילה גיבורים עפים”: גם הגיבורים החזקים ביותר מתמודדים עם פוסט-טראומה
בפעם הראשונה בפריים טיים זכינו להיכנס לעולמם של החיילים הסובלים מפוסט טראומה. ולו רק בשביל זה שווה היה לצפות בסדרה ”בשבילה גיבורים עפים”
יובל המבולבל גורם לי להתגעגע לימים תמימים יותר
יובל שם-טוב באמת קצת התבלבל ושכח שהוא כוכב ילדים ולא כוכב רוק – וכוכבי ילדים לא עושים קוקאין לפני הופעות // דעה