בית החולים ברזילי באשקלון | צילום: נועה אליהו

לראשונה בדרום: יחידה לטיפול במבוגרים עם הפרעות אכילה

היחידה החדשה, הפועלת בבית החולים ברזילי שבאשקלון, נותנת מענה לתושבי האזור, בני 18 ומעלה, הזקוקים לטיפול בהפרעות האכילה שמהן הם סובלים. א', מטופלת מאשקלון: "לאשפוז יום בתל אביב חיכיתי משהו כמו חצי שנה. עכשיו אני מתמידה בכל יום"

בישראל של שנת 2022, שירותי הבריאות הציבוריים בדרום עדיין לוקים בחסר ותושבי האזור נאלצים לשלם מחירים כבדים – כלכליים ובריאותיים. רק בחודש פברואר האחרון נפתח בעיר שדרות בית מרקחת תורן שפתוח בסופי שבוע. לפני כחודש נפתחה בבית החולים ברזילי שבאשקלון יחידה ראשונה לטיפול בהפרעות אכילה למבוגרים מעל גיל 18, לאחר שעד כה לא היה מענה עבורם בכל אזור הדרום. בבית החולים סורוקה בבאר שבע קיימת יחידה שנותנת שירותים לקטינים אך עד כה לא הייתה מסגרת דומה שמותאמת לבני 18 ומעלה.

“השאיפה שלנו היא לגדול ולתת מענה רחב יותר לצרכים של מי שסובלים מהפרעות אכילה”. ד”ר דניאלה עמיטל | התמונה באדיבות המצולמת

“אני עובדת בבית החולים כבר שנתיים”, מספרת ד”ר דניאלה עמיטל, פסיכיאטרית ומנהלת המחלקה לבריאות הנפש בבית החולים ברזילי. “מהיום הראשון שהגעתי לבית החולים, הנושא של פתיחת יחידה לטיפול בהפרעות אכילה היה על הפרק”.

אז למה זה לא קרה עד היום?

“חוסר בתקציב. רק השנה משרד הבריאות אישר תקציב לנושא וזה מאפשר לנו לתת מענה לצורך הולך וגובר”.

לדבריה של ד”ר עמיטל, היא נתקלת בנשים רבות שבריאותן הנפשית והפיזית מידרדרת עקב המתנה ארוכה לטיפול בהפרעות אכילה. גם נשים שכבר מטופלות מתקשות לעתים להתמיד ולהגיע למרפאות מרוחקות. א’ מאשקלון היא אחת מאותן נשים: “מ-2015 אני ברשימות המתנה און אנד אוף. לאשפוז יום בתל אביב חיכיתי משהו כמו חצי שנה, ולאשפוז מלא כמעט שנה. בקופת החולים יש מענה רק פעם בשבוע וזה לא מספיק. אני מאוד שמחה שנפתחה היחידה החדשה בברזילי. עכשיו אני מתמידה כל יום, גם כי זה קרוב לבית וגם כי יש תורים זמינים”.

מה כולל הטיפול?

צפנת נורמן, אחות ביחידה: “המטופלות מגיעות בשמונה בבוקר והולכות בשתיים וחצי, הטיפול לא כולל לינה. במהלך היום הן מקבלות ארוחות וטיפולים פרטניים וקבוצתיים. אופן הטיפול מאוד תלוי בצרכים של המטופלות”.

 

 

 

“היחידה בתפוסה מלאה”. בית החולים ברזילי באשקלון | צילום: ויקיפדיה

האם יש שוני באופן שבו המחלה משפיעה על קטינים לעומת מבוגרים?

נורמן: “ככל שהמחלה מתפרצת מוקדם יותר, כך סיכויי הריפוי קטנים. מבחינת התפקוד היומיומי במחלקה, המעורבות של ההורים כאן היא פחות אינטנסיבית מאשר במחלקות שמתמקדות בילדים ובבני נוער”.

אלינה רטר, עובדת סוציאלית במחלקה: “מרבית הלוקים בהפרעות אכילה הן נשים. מלבד זה, המצב המשפחתי והסוציו-אקונומי של אותן נשים הוא מגוון מאוד”.

ד”ר עמיטל: “חצי מהמטופלות כאן הן בגיל שמונה-עשרה. זה עדיין גיל נורא צעיר. הטיפול כאן הוא בהסכמה ועדיין ישנה השפעה חזקה למעורבות של המשפחה, שמעלה לרוב את אחוזי ההצלחה בטיפול”.

היחידה החדשה, שאמורה לשרת אזור גאוגרפי גדול מאוד, מוגבלת ביכולתה לעזור למטופלות ולמטופלים הזקוקים לשירותיה. “כרגע יש לנו שש עמדות בלבד. היחידה בתפוסה מלאה ובמידה שיהיה יותר ביקוש, ייווצר עומס בעייתי”, מסבירה ד”ר עמיטל. “השאיפה שלנו היא לגדול ולתת מענה רחב יותר לצרכים של מי שסובלים מהפרעות אכילה. התחלנו עם מטופלים מעל גיל 18 ובהחלט יש כוונה בשנים הבאות להרחיב את טווח הגילים”.

סגור לתגובות.