מסך מלא בריבועי זום, מצלמה כבויה, ויד שנשלחת שוב אל שקית הצ’יפס. עבור סטודנטים רבים, הלמידה מהבית שהפכה לשגרה החדשה מאז פרוץ מבצע “שאגת הארי” מגיעה עם תופעות לוואי שלא ציפו לה: אכילה רגשית. הבית, שאמור להיות מקום מנוחה, הפך גם לסביבת למידה – ואיתו גם המקרר הפך לחלק בלתי נפרד מהשגרה.
ירדן פוליקר, דיאטנית קלינית בבית החולים שיבא שעובדת עם חולי סכרת סוג 1, מסבירה לספירלה מה קורה לגוף כשהבית הופך גם לכיתה ונותנת לנו טיפים איך לצמצם את תופעת האכילה הרגשית.
מה ההבדל בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי?
“קודם כל אני אגיד שאחד לא חשוב יותר מהשני. רעב פיזיולוגי זה דרישה של הגוף לאנרגיה, שאנחנו מספקים באמצעות אוכל. בסופו של דבר אוכל הוא לא רק אנרגיה – יש לו גם תפקיד חשוב ברמה הרגשית: הוא מספק צורך רגשי, הוא מנחם, מרגיע ואינו בהכרח דרישה של הגוף לאנרגיה”.
איך אפשר ללמוד להבדיל ביניהם?
“כשאנחנו מקפידים על תזונה מסודרת, כלומר אוכלים ארוחות מסודרות ומספקים לגוף את האנרגיה שהוא צריך ועדיין מרגישים רעבים אחרי זה – לרוב מדובר באכילה רגשית. לרוב זה יבוא לידי ביטוי במצבים כמו אכילה שהיא חברתית, במצבי לחץ, שעמום, עייפות וחוסר ערנות”.
למה סטודנטים שלומדים עכשיו מהזום חשופים יותר לאכילה רגשית?
“כשלומדים מהזום, כשנמצאים כל היום בבית, יש נטייה לישיבה ממושכת ועם המצב הנוכחי גם יותר מקרים של חוסר ערנות. לכן יש יותר רצון ‘להעסיק’ את עצמנו במשהו שעוזר לנו להישאר ערניים ומרוכזים”.
לאיזה מזונות יש יותר נטייה לברוח בתקופות של לחץ?
“אנחנו יצורים הישרדותיים, וכשאנחנו במצב של לחץ, לגוף יש יותר חשיפה להורמוני סטרס, והוא נכנס למצב הישרדות. במצב כזה הגוף ידרוש יותר אנרגיה זמינה – לרוב אנרגיה זמינה מתבטאת במאכלים שמכילים יותר פחמימות וסוכרים. לכן לרוב נרצה יותר מאכלים כאלה”.
יש שעות ספציפיות שבהן יש יותר נטייה לאכילה רגשית?
“לא בהכרח. הרבה פעמים אכילה רגשית או חוסר שינה גורמים לאנשים לאכול בצורה לא מסודרת – לדלג על ארוחות או להמיר אותן באכילה רגשית. זה גורם לחסך ולערבוב בין הרעב הפיזיולוגי לבין רעב רגשי ואז נעשה קשה יותר להבחין ביניהם. מצד אחד הגוף באמת רעב, ומצד שני הוא גם עונה לנו על צורך רגשי. לכן חשוב להשתדל להקפיד על שלוש ארוחות מסודרות ביום, גם כשלומדים מהבית, וזה עוזר לזהות יותר טוב את סוג הרעב”.
יש לך טיפים מה כדאי לקנות בסופר שיכול לעזור לנו להקפיד על אכילה מסודרת?
“כן. להקפיד על ארוחות מסודרות שמכילות חלבון – כמו בשר, עוף, דגים או ביצים. לצד ירקות ופחמימה ולא לוותר עליה. בנוסף, בגלל הישיבה הממושכת והרצון לשמור על ערנות, כדאי לצרוך מאכלים קרנצ׳יים וקריספיים כמו ירקות חתוכים. עוד משהו שיכול לעבוד זה מאכלים באריזות סגורות. מיני חטיפים או דברים אחרים שברגע שאני פותח ומסיים אותם זה נגמר.
“אני חושבת שהטיפ הכי חשוב זה עניין המודעות. ברגע שאני יודעת שקיים גם רעב פיזיולוגי וגם אכילה רגשית קל יותר לזהות מה הגוף צריך באמת. בסופו של דבר, גם לאכילה רגשית יש תפקיד חשוב – ולבחור באכילה רגשית שהבחירה נעשית מתוך מודעות, זה אומר שאנחנו מצליחים לשלוט עליה בצורה טובה יותר”.
בסופו של דבר, האכילה הרגשית שמלווה אותנו בתקופה זו היא תגובה טבעית ללחץ ולשגרה המשתנה – אך היא אינה גזירת גורל. מודעות והרגלי אכילה מסודרים יכולים לסייע בשמירה על איזון ושליטה גם במציאות מורכבת.
