סטודנטים ממסלול הרדיו של המחלקה לתקשורת עמלו בחודשים האחרונים על פודקאסט יוצא דופן שעלה לאוויר לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הפודקאסט “לא נשכח”, שנוצר בשיתוף מוזיאון “משואה” ביד מרדכי, מביא את סיפורה של שואת יהדות יוגוסלביה והבלקן – קהילה שאף על פי שהייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה, לא נמצאת במרכז השיח הציבורי על השואה.
את הפודקאסט מגיש רון שמואלי, ועל התחקיר וההפקה עמלו מתן קוריאט וצהיי הגוס. הפודקאסט הופק ברדיו קול הנגב. כעת מספרים שמואלי וקוריאט ל”ספירלה” על הסיבות שבעטיין בחרו להתמקד דווקא ביהודי יוגוסלביה והבלקן, על התהליך שעברו במהלך העבודה ועל התגובות הם מקווים לקבל.
“הרגשנו שזה נושא שפשוט לא מדברים עליו”
הרעיון לפודקאסט נולד בשנת הלימודים שעברה. “הציעו מלגה ברדיו לסטודנטים שיעשו פודקאסט על השואה בשיתוף עם המוזיאון”, מספר שמואלי. “חשבנו על רעיון ותוך כדי שיחה הבנו ששואת יהודי הבלקן זה נושא שפשוט לא מדברים עליו. מכירים את שואת יהדות מזרח אירופה, ובשנים האחרונות מדברים יותר גם על שואת יהודי צפון אפריקה. אבל במקומות כמו קרואטיה למשל, השלטון הפרו-נאצי היה גרוע אפילו יותר מהגרמנים – וזה משהו שכמעט לא מכירים אותו. המטרה שלנו היא שהדור הזה, שמדבר יותר על השואה, יכיר גם את הסיפור הזה”.
שמעת סיפורים על השואה בבית?
“אני יודע שיש למשפחה שלי איזושהי היסטוריה שאני לא כל כך מכיר. ההורים של אמי נולדו בארץ – ומהצד השני של המשפחה, סבא שלי נפטר כשאבי היה בן 16. כל הסיפורים, אם היו, אין כבר מי שיספר אותם”.
איך הפודקאסט בנוי?
“מדובר בסדרה בת שלושה פרקים. הראשון עוסק בשואת יהודי יוגוסלביה, השני מוקדש ליהודי יוון והפרק השלישי עוסק בנושא הזיכרון בכלל. כל פרק מעלה שאלה מהותית. בפרק הראשון, למשל, השאלה היא למה אנחנו לא מזכירים וזוכרים את שואת יהודי יוגוסלביה. אני אתן לך ספוילר – זה הרבה בגלל שיוגוסלביה זו מדינה שכבר לא קיימת. הרי כיום אלה קרואטים, סלובנים, סרבים, בוסנים, מונטנגרים ומקדונים – זה מאוד מגוון ומפותח”.
כיצד העבודה על נושא כזה השפיעה עליך?
“זה היה תהליך מאוד מרתק. במסגרת התחקיר, קראנו ספרים עבי כרס על יהדות הבלקן וראיינו מרצים ומומחים שעוסקים בתחום. בפרק שהכנתי על יהודי יוגוסלביה ראיינתי את פרופסור גדעון גרייף ממכללת הדסה, המומחה מספר 1 בארץ לשואת יהדות יוגוסלביה. בנרטיב של הסיפור בחרתי ללכת על למה אני, בתור בן אדם יהודי שחי במדינה הזאת, לא שמעתי על הצד בשואה שצריך להיות בשיח שלנו גם”.
ומה המסקנה שהגעת אליה?
“בסוף הפרק פרופסור גרייף אומר ‘כנראה שגם קהילות צריכות מזל’. במקרה של יהדות הבלקן, לא נשארו ניצולים רבים ומלכתחילה גם לא כולם עלו לישראל. מעבר לזה, גם אתרי ההנצחה והמורשת במדינות שהרכיבו את יוגוסלביה לא בדיוק מטופחים. יש מאבק גדול על שימור האתרים האלה”.
אילו תגובות אתה מקווה לקבל?
“אני מאוד מרוצה מהתוצר. הפודקאסט יצא טוב ומעניין ואני בעיקר רוצה להאמין שהצלחתי להעביר מסר ולספר את הסיפור החשוב הזה. עבדנו על זה לא מעט זמן וזה לקח מאיתנו משאבים רבים. פתאום אתה מגיע לסוף הפרויקט ואומר לעצמך – ‘וואו עשיתי כברת דרך’. אתה קולט איזו תרומה ענקית אתה עושה לזכר הנספים, לזכר המאורעות, לזכר השואה עצמה. זה עוד נדבך או פרק שאפשר להעביר הלאה, לעוד אנשים שישמעו ויכירו אותו”.
“יהודי יוון לא מחפשים להתמסכן”
מתן קוריאט יצר את הפרק השני, שעוסק בשואת יהודי יוון. “זה נושא שיש עליו יחסית יותר אינפורמציה מאשר על שואת יהודי יוגוסלביה. בחיפוש בפייסבוק גיליתי את המרכז למורשת יהדות סלוניקי ודרכו ניסיתי למצוא אנשים שיוכלו לסייע לי. לצערי הרב מספרם של ניצולי השואה פוחת מיום ליום, והיה קשה להשיג ניצולים שמוכנים לדבר ולהעיד. לגבי אנשי מקצוע, אנשי מכון סלטי מבר אילן, שמתמחים בקהילות הבלקן ובחקר הלאדינו, עזרו לי מאוד”.
למה לדעתך השואה של יהדות הבלקן לא מוכרת לציבור הרחב כמו למשל שואת יהודי מזרח אירופה?
“במקרה של קהילת יהודי יוון, שאותה חקרתי, אני חושב שזה נובע מכמה סיבות. ראשית, מדובר בקהילה שברובה לא שרדה את השואה – כ-90% מיהודי יוון נרצחו. נשארו מעטים מאותה קהילה וכשהמספרים כאלה קטנים, האימפקט שאפשר להביא לתודעה הוא שונה. ניצול השואה היווני הוא לא הניצול ה’קלאסי’ שגדל בפולין או בגרמניה. סיבה נוספת קשורה יותר לאופי היווני, לשמחת החיים שלהם, להבנה שערך החיים הוא מה שבאמת חשוב ולכן צריך להתקדם ולא רק להסתכל לאחור… זאת הסיבה העיקרית שהשואה הזאת נשכחה. וזה קרה בעיקר כי אנשים מהתפוצה הזאת לא מחפשים להתמסכן”.
מה הרגשת במהלך העבודה על הפרק?
“אני מנסה תמיד לגלות דברים חדשים שלא ידעתי על השואה. ומהרגע הראשון שהנושא הזה עלה, הבנתי שיש שם משהו שאני לא יודע ושאני רוצה לדעת. אני מאמין שעוד פרויקטים מהסוג הזה יכולים לעשות רק טוב לעם היהודי, בארץ ובחו”ל. בואו נכיר האחד את השני – זה הדבר שהכי יכול לחזק אותנו. בזכות הפודקאסט הפרספקטיבה שלי השתנתה. היום אני מבין שהמצב מאוד מורכב, שמציאות כזו עלולה לחזור על עצמה, בכל רגע נתון ובכל מקום בעולם – ואני רק מאחל לנו שלעולם לא נהיה קרובים אפילו למה שעבר על היהודים אז”.
במהלך הקלטת הפרק שוחח קוריאט עם סטלה כהן, שסיפרה על ילדותה בטריקלה שבמרכז יוון ועל התלאות שעברה בשואה. הייתה לה גם משאלה מהדור הצעיר: “לשמור על מדינת ישראל. אין כמו פה, אין. מה שתגידו, יוקר, ביבי לא ביבי… הממשלה שלנו באמת התרופפה לגמרי אבל תדעו לכם דבר אחד – תשמרו על המדינה בגלל שאין מקום אחר, אין”.
