בכל מה שנוגע לכוח אדם - קשה לנו להחזיק את הראש מעל המים". מסעדת "סילו" בחולון | צילום: עמית אזמנוב

"המלצרים יכולים להגיע גם ל-100 או ל-120 שקל בשעה אבל עדיין חסרים המון עובדים"

משבר הקורונה מאחורינו, המשק התאושש במהירות - אבל המחסור בעובדים בענף המסעדנות, שספג מהלומה בזמן הסגרים, עדיין נמשך. בעל מסעדה מספר על הקושי להשיג עובדים, גם כשהשכר מפתה יותר מאי פעם

ההתאוששות של המשק הישראלי מהקורונה מהירה ומוצלחת: ברבעון השני של 2022 רשם המשק צמיחה בקצב שנתי של 6.8%, הגבוה במערב. אבל צעירים רבים עדיין לא ממהרים לחזור לעבודה. ומי שמרגישים זאת היטב על בשרם הם בעלי המסעדות: נכון לחודש יוני, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל 27,922 משרות פנויות הקשורות בשירותי אוכל ואירוח.

"חסרים לי לפחות שבעה עובדים בכל מחלקה", מעיד בן חסדאי, הבעלים של מסעדת "סילו" בחולון. "אנחנו מנסים לגייס כמו מטורפים. מפרסמים בקבוצות דרושים בפייסבוק מסביב לשעון, עושים פרסום ממומן ברשתות החברתיות ומעודדים את העובדים שלנו להביא חברים ומכרים שיעבדו, וזה עדיין לא מספיק".

המסעדות נראות מלאות בחודשים האחרונים

"העבודה עולה ואנחנו חלילה לא מתלוננים, אבל בכל מה שנוגע לכוח אדם – קשה לנו להחזיק את הראש מעל המים. אצלנו המחסור בעובדים מורגש במיוחד כי המסעדה עובדת גם בשישי שבת וקשה למצוא עובדים שיעבדו בסופי שבוע".

בלית ברירה, נאלץ חסדאי למלא בעצמו את החורים בסידור העבודה: "תראי, זאת המסעדה שלי, אני אוהב אותה והשקעתי בה המון כדי שהיא תהיה מה שהיא היום. אבל כשחסרים לך עובדים ואתה הופך לממלא מקום, אתה צריך לעבוד שעות נוספות כדי להתעסק בכל הפן הניהולי. פה הקושי. אין מספיק שעות ביום לעשות את הכל".

"אנחנו מנסים לגייס כמו מטורפים". בן חסדאי, בעלי מסעדת "סילו" בחולון | צילומים: עמית אזמנוב

למה אתם לא מצליחים למצוא מלצרים? זה עניין של כסף?

"זה ענף מתגמל בוודאות. אנחנו בסך הכל מסעדה בחולון ומלצרים פה עושים בין 60 ל-90 שקל בשעה. זה המון. אבל בימים שחסר צוות ועובדים פחות מלצרים, אז בסוף המשמרת כשמחלקים את הכסף, יש פחות ידיים לחלק. הם יכולים להגיע גם ל-100 או ל-120 שקל בשעה. הסטודנטים שיצאו מפה אחרי התואר לא ירוויחו משכורות כאלה בחמש השנים הראשונות שלהם במקצוע שבו הם יבחרו".

בן חסדאי, מסעדן: "הרבה אנשים מפחדים לחזור לתחום שאין בו יציבות. אנשים רוצים לדעת שהעבודה שלהם תהיה בטוחה, לא משנה מה יקרה, והקורונה הראתה שענף המסעדנות הוא לא הכי בטוח"

"אני, כבעלים, לעולם לא אקח טיפ אליי לכיס. הכל הולך למלצרים שלי. אנחנו שמחים בשבילם, תמיד נרצה שהעובדים שלנו ירוויחו כמה שיותר – אבל באיזשהו מקום זה דופק אותנו. הם גוזרים פה חתיכת משכורת, ואין להם שום אינטרס לעבוד מעל ארבע משמרות בשבוע, ואז אנחנו הבעלים צריכים להשלים את החורים החסרים בסידור העבודה".

אז אם השכר טוב, למה העובדים לא באים?

"אני חושב שהרבה אנשים מפחדים לחזור לתחום שאין בו יציבות. אנשים רוצים לדעת שהעבודה שלהם תהיה בטוחה, לא משנה מה יקרה, והקורונה הראתה שענף המסעדנות הוא לא הכי בטוח. אחרי ענף התיירות, המסעדות הרי היו הראשונות שנסגרו בזמן הקורונה. אני בספק אם שוב יהיה נגיף שיטלטל אותנו ככה, אבל אנשים לא רוצים לקחת סיכון יותר".

טל לוי, מלצר: "אני מנסה לא להישען על ההורים שלי ומלצרות זו הדרך היחידה שלי לעשות את זה. שלוש-ארבע משמרות בשבוע תופרות לי בחודש משכורת טובה"

טל לוי הוא אחד מאלה שבחרו לעבוד במלצרות – ושמח על כך: "אני סטודנט והלימודים סופר קשים. בכל רגע שאני לא עובד אני לומד. אני מנסה לא להישען על ההורים שלי ומלצרות זו הדרך היחידה שלי לעשות את זה. שלוש-ארבע משמרות בשבוע תופרות לי בחודש משכורת טובה. אני מצליח להחזיק רכב ולהשכיר דירה במגורים של המכללה".

וכשיש פחות מלצרים, זה לא הופך את העבודה לקשה יותר?

"לי כמלצר יותר משתלם שיהיו שבעה עובדים במשמרת ולא עשרה. זה לא אומר שאני אתעלם מהמצוקה. אם אני יכול לעבוד יותר ולעזור אני תמיד אבוא. להרוויח 400 שקל ביום או 600 שקל ביום זה משמעותי לי מאוד".

טל לוי, מלצר במסעדת סילו. צילום: עמית אזמנוב

"יותר משתלם לי שיהיו שבעה עובדים במשמרת ולא עשרה". טל לוי, מלצר במסעדת "סילו"

בן חסדאי, מאמין שבעלי המסעדות יצליחו לגייס עוד עובדים?

חסדאי: "למרות הכל אנחנו נשארים אופטימיים. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב על עוד ועוד דרכים על מנת לגייס עובדים וכמובן לשמר את אלה הקיימים. כולי תקווה שעד החגים נצליח לגייס עוד מכסת עובדים שנחוצה לנו מאוד".

 

 

 

 

סגור לתגובות.